תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק כח

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב צו את-בני ישראל, ואמרת אלהם: את-קרבני לחמי לאשי, ריח ניחחי, תשמרו, להקריב לי במועדו. ג ואמרת להם--זה האשה, אשר תקריבו ליהוה: כבשים בני-שנה תמימם שנים ליום, עלה תמיד. ד את-הכבש אחד, תעשה בבקר; ואת הכבש השני, תעשה בין הערבים. ה ועשירית האיפה סלת, למנחה, בלולה בשמן כתית, רביעת ההין. ו עלת, תמיד--העשיה, בהר סיני, לריח ניחח, אשה ליהוה. ז ונסכו רביעת ההין, לכבש האחד; בקדש, הסך נסך שכר--ליהוה. ח ואת הכבש השני, תעשה בין הערבים: כמנחת הבקר וכנסכו תעשה, אשה ריח ניחח ליהוה. {פ}

ט וביום, השבת--שני-כבשים בני-שנה, תמימם; ושני עשרנים, סלת מנחה בלולה בשמן--ונסכו. י עלת שבת, בשבתו, על-עלת התמיד, ונסכה. {פ}

יא ובראשי, חדשיכם--תקריבו עלה, ליהוה: פרים בני-בקר שנים ואיל אחד, כבשים בני-שנה שבעה תמימם. יב ושלשה עשרנים, סלת מנחה בלולה בשמן, לפר, האחד; ושני עשרנים, סלת מנחה בלולה בשמן, לאיל, האחד. יג ועשרן עשרון, סלת מנחה בלולה בשמן, לכבש, האחד; עלה ריח ניחח, אשה ליהוה. יד ונסכיהם, חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש--יין: זאת עלת חדש בחדשו, לחדשי השנה. טו ושעיר עזים אחד לחטאת, ליהוה, על-עלת התמיד יעשה, ונסכו. {ס}

טז ובחדש הראשון, בארבעה עשר יום--לחדש: פסח, ליהוה. יז ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג: שבעת ימים, מצות יאכל. יח ביום הראשון, מקרא-קדש: כל-מלאכת עבדה, לא תעשו. יט והקרבתם אשה עלה ליהוה, פרים בני-בקר שנים ואיל אחד; ושבעה כבשים בני שנה, תמימם יהיו לכם. כ ומנחתם--סלת, בלולה בשמן: שלשה עשרנים לפר, ושני עשרנים לאיל--תעשו. כא עשרון עשרון, תעשה, לכבש, האחד--לשבעת, הכבשים. כב ושעיר חטאת, אחד, לכפר, עליכם. כג מלבד עלת הבקר, אשר לעלת התמיד--תעשו, את-אלה. כד כאלה תעשו ליום, שבעת ימים--לחם אשה ריח-ניחח, ליהוה; על-עולת התמיד יעשה, ונסכו. כה וביום, השביעי--מקרא-קדש, יהיה לכם: כל-מלאכת עבדה, לא תעשו. {ס}

כו וביום הבכורים, בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה--בשבעתיכם: מקרא-קדש יהיה לכם, כל-מלאכת עבדה לא תעשו. כז והקרבתם עולה לריח ניחח, ליהוה--פרים בני-בקר שנים, איל אחד; שבעה כבשים, בני שנה. כח ומנחתם--סלת, בלולה בשמן: שלשה עשרנים, לפר האחד, שני עשרנים, לאיל האחד. כט עשרון, עשרון, לכבש, האחד--לשבעת, הכבשים. ל שעיר עזים, אחד, לכפר, עליכם. לא מלבד עלת התמיד, ומנחתו--תעשו; תמימם יהיו-לכם, ונסכיהם. {פ}