תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק טו

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם: כי תבאו, אל-ארץ מושבתיכם, אשר אני, נתן לכם. ג ועשיתם אשה ליהוה, עלה או-זבח, לפלא-נדר או בנדבה, או במעדיכם--לעשות ריח ניחח, ליהוה, מן-הבקר, או מן-הצאן. ד והקריב המקריב קרבנו, ליהוה--מנחה, סלת עשרון, בלול, ברבעית ההין שמן. ה ויין לנסך רביעית ההין, תעשה על-העלה או לזבח--לכבש, האחד. ו או לאיל תעשה מנחה, סלת שני עשרנים, בלולה בשמן, שלשית ההין. ז ויין לנסך, שלשית ההין--תקריב ריח-ניחח, ליהוה. ח וכי-תעשה בן-בקר, עלה או-זבח, לפלא-נדר או-שלמים, ליהוה. ט והקריב על-בן-הבקר מנחה, סלת שלשה עשרנים, בלול בשמן, חצי ההין. י ויין תקריב לנסך, חצי ההין--אשה ריח-ניחח, ליהוה. יא ככה יעשה, לשור האחד, או, לאיל האחד; או-לשה בכבשים, או בעזים. יב כמספר, אשר תעשו--ככה תעשו לאחד, כמספרם. יג כל-האזרח יעשה-ככה, את-אלה, להקריב אשה ריח-ניחח, ליהוה. יד וכי-יגור אתכם גר או אשר-בתוככם, לדרתיכם, ועשה אשה ריח-ניחח, ליהוה--כאשר תעשו, כן יעשה. טו הקהל, חקה אחת לכם ולגר הגר: חקת עולם לדרתיכם, ככם כגר יהיה לפני יהוה. טז תורה אחת ומשפט אחד, יהיה לכם, ולגר, הגר אתכם. {פ}

יז וידבר יהוה, אל-משה לאמר. יח דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם: בבאכם, אל-הארץ, אשר אני מביא אתכם, שמה. יט והיה, באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה, ליהוה. כ ראשית, ערסתכם--חלה, תרימו תרומה: כתרומת גרן, כן תרימו אתה. כא מראשית, ערסתיכם, תתנו ליהוה, תרומה--לדרתיכם. {ס}

כב וכי תשגו--ולא תעשו, את כל-המצות האלה: אשר-דבר יהוה, אל-משה. כג את כל-אשר צוה יהוה אליכם, ביד-משה: מן-היום אשר צוה יהוה, והלאה--לדרתיכם. כד והיה, אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, ועשו כל-העדה פר בן-בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה, ומנחתו ונסכו כמשפט; ושעיר-עזים אחד, לחטת. כה וכפר הכהן, על-כל-עדת בני ישראל--ונסלח להם: כי-שגגה הוא--והם הביאו את-קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה, על-שגגתם. כו ונסלח, לכל-עדת בני ישראל, ולגר, הגר בתוכם: כי לכל-העם, בשגגה. {ס}

כז ואם-נפש אחת, תחטא בשגגה--והקריבה עז בת-שנתה, לחטאת. כח וכפר הכהן, על-הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה: לכפר עליו, ונסלח לו. כט האזרח בבני ישראל, ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם, לעשה בשגגה. ל והנפש אשר-תעשה ביד רמה, מן-האזרח ומן-הגר--את-יהוה, הוא מגדף; ונכרתה הנפש ההוא, מקרב עמה. לא כי דבר-יהוה בזה, ואת-מצותו הפר; הכרת תכרת הנפש ההוא, עונה בה. {פ}

לב ויהיו בני-ישראל, במדבר; וימצאו, איש מקשש עצים--ביום השבת. לג ויקריבו אתו, המצאים אתו מקשש עצים--אל-משה, ואל-אהרן, ואל, כל-העדה. לד ויניחו אתו, במשמר: כי לא פרש, מה-יעשה לו. {ס}

לה ויאמר יהוה אל-משה, מות יומת האיש; רגום אתו באבנים כל-העדה, מחוץ למחנה. לו ויציאו אתו כל-העדה, אל-מחוץ למחנה, וירגמו אתו באבנים, וימת: כאשר צוה יהוה, את-משה. {פ}

לז ויאמר יהוה, אל-משה לאמר. לח דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם, ועשו להם ציצת על-כנפי בגדיהם, לדרתם; ונתנו על-ציצת הכנף, פתיל תכלת. לט והיה לכם, לציצת, וראיתם אתו וזכרתם את-כל-מצות יהוה, ועשיתם אתם; ולא-תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר-אתם זנים, אחריהם. מ למען תזכרו, ועשיתם את-כל-מצותי; והייתם קדשים, לאלהיכם. מא אני יהוה אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, להיות לכם, לאלהים: אני, יהוה אלהיכם. {פ}