תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק יג

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב שלח-לך אנשים, ויתרו את-ארץ כנען, אשר-אני נתן, לבני ישראל: איש אחד איש אחד למטה אבתיו, תשלחו--כל, נשיא בהם. ג וישלח אתם משה ממדבר פארן, על-פי יהוה: כלם אנשים, ראשי בני-ישראל המה. ד ואלה, שמותם: למטה ראובן, שמוע בן-זכור. ה למטה שמעון, שפט בן-חורי. ו למטה יהודה, כלב בן-יפנה. ז למטה יששכר, יגאל בן-יוסף. ח למטה אפרים, הושע בן-נון. ט למטה בנימן, פלטי בן-רפוא. י למטה זבולן, גדיאל בן-סודי. יא למטה יוסף, למטה מנשה--גדי, בן-סוסי. יב למטה דן, עמיאל בן-גמלי. יג למטה אשר, סתור בן-מיכאל. יד למטה נפתלי, נחבי בן-ופסי. טו למטה גד, גאואל בן-מכי. טז אלה שמות האנשים, אשר-שלח משה לתור את-הארץ; ויקרא משה להושע בן-נון, יהושע. יז וישלח אתם משה, לתור את-ארץ כנען; ויאמר אלהם, עלו זה בנגב, ועליתם, את-ההר. יח וראיתם את-הארץ, מה-הוא; ואת-העם, הישב עליה--החזק הוא הרפה, המעט הוא אם-רב. יט ומה הארץ, אשר-הוא ישב בה--הטובה הוא, אם-רעה; ומה הערים, אשר-הוא יושב בהנה--הבמחנים, אם במבצרים. כ ומה הארץ השמנה הוא אם-רזה, היש-בה עץ אם-אין, והתחזקתם, ולקחתם מפרי הארץ; והימים--ימי, בכורי ענבים. כא ויעלו, ויתרו את-הארץ, ממדבר-צן עד-רחב, לבא חמת. כב ויעלו בנגב, ויבא עד-חברון, ושם אחימן ששי ותלמי, ילידי הענק; וחברון, שבע שנים נבנתה, לפני, צען מצרים. כג ויבאו עד-נחל אשכל, ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, וישאהו במוט, בשנים; ומן-הרמנים, ומן-התאנים. כד למקום ההוא, קרא נחל אשכול, על אדות האשכול, אשר-כרתו משם בני ישראל. כה וישבו, מתור הארץ, מקץ, ארבעים יום. כו וילכו ויבאו אל-משה ואל-אהרן ואל-כל-עדת בני-ישראל, אל-מדבר פארן--קדשה; וישיבו אתם דבר ואת-כל-העדה, ויראום את-פרי הארץ. כז ויספרו-לו, ויאמרו, באנו, אל-הארץ אשר שלחתנו; וגם זבת חלב ודבש, הוא--וזה-פריה. כח אפס כי-עז העם, הישב בארץ; והערים, בצרות גדלת מאד, וגם-ילדי הענק, ראינו שם. כט עמלק יושב, בארץ הנגב; והחתי והיבוסי והאמרי, יושב בהר, והכנעני יושב על-הים, ועל יד הירדן. ל ויהס כלב את-העם, אל-משה; ויאמר, עלה נעלה וירשנו אתה--כי-יכול נוכל, לה. לא והאנשים אשר-עלו עמו, אמרו, לא נוכל, לעלות אל-העם: כי-חזק הוא, ממנו. לב ויציאו דבת הארץ, אשר תרו אתה, אל-בני ישראל, לאמר: הארץ אשר עברנו בה לתור אתה, ארץ אכלת יושביה הוא, וכל-העם אשר-ראינו בתוכה, אנשי מדות. לג ושם ראינו, את-הנפילים בני ענק--מן-הנפלים; ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם.