תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק כה

א וישב ישראל, בשטים; ויחל העם, לזנות אל-בנות מואב.  ב ותקראן לעם, לזבחי אלהיהן; ויאכל העם, וישתחוו לאלהיהן.  ג ויצמד ישראל, לבעל פעור; ויחר-אף יהוה, בישראל.  ד ויאמר יהוה אל-משה, קח את-כל-ראשי העם, והוקע אותם ליהוה, נגד השמש; וישב חרון אף-יהוה, מישראל.  ה ויאמר משה, אל-שפטי ישראל:  הרגו איש אנשיו, הנצמדים לבעל פעור.  ו והנה איש מבני ישראל בא, ויקרב אל-אחיו את-המדינית, לעיני משה, ולעיני כל-עדת בני-ישראל; והמה בכים, פתח אהל מועד.  ז וירא, פינחס בן-אלעזר, בן-אהרן, הכהן; ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו.  ח ויבא אחר איש-ישראל אל-הקבה, וידקר את-שניהם--את איש ישראל, ואת-האשה אל-קבתה; ותעצר, המגפה, מעל, בני ישראל.  ט ויהיו, המתים במגפה--ארבעה ועשרים, אלף.  {פ}

י וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  יא פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן, השיב את-חמתי מעל בני-ישראל, בקנאו את-קנאתי, בתוכם; ולא-כליתי את-בני-ישראל, בקנאתי.  יב לכן, אמר:  הנני נתן לו את-בריתי, שלום.  יג והיתה לו ולזרעו אחריו, ברית כהנת עולם--תחת, אשר קנא לאלהיו, ויכפר, על-בני ישראל.  יד ושם איש ישראל המכה, אשר הכה את-המדינית--זמרי, בן-סלוא:  נשיא בית-אב, לשמעני.  טו ושם האשה המכה המדינית, כזבי בת-צור:  ראש אמות בית-אב במדין, הוא.  {פ}

טז וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  יז צרור, את-המדינים; והכיתם, אותם.  יח כי צררים הם לכם, בנכליהם אשר-נכלו לכם על-דבר-פעור; ועל-דבר כזבי בת-נשיא מדין, אחתם, המכה ביום-המגפה, על-דבר-פעור.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו