תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ל

א ויאמר משה, אל-בני ישראל, ככל אשר-צוה יהוה, את-משה. {פ}

ב וידבר משה אל-ראשי המטות, לבני ישראל לאמר: זה הדבר, אשר צוה יהוה. ג איש כי-ידר נדר ליהוה, או-השבע שבעה לאסר אסר על-נפשו--לא יחל, דברו: ככל-היצא מפיו, יעשה. ד ואשה, כי-תדר נדר ליהוה, ואסרה אסר בבית אביה, בנעריה. ה ושמע אביה את-נדרה, ואסרה אשר אסרה על-נפשה, והחריש לה, אביה--וקמו, כל-נדריה, וכל-אסר אשר-אסרה על-נפשה, יקום. ו ואם-הניא אביה אתה, ביום שמעו--כל-נדריה ואסריה אשר-אסרה על-נפשה, לא יקום; ויהוה, יסלח-לה, כי-הניא אביה, אתה. ז ואם-היו תהיה לאיש, ונדריה עליה, או מבטא שפתיה, אשר אסרה על-נפשה. ח ושמע אישה ביום שמעו, והחריש לה: וקמו נדריה, ואסרה אשר-אסרה על-נפשה--יקמו. ט ואם ביום שמע אישה, יניא אותה, והפר את-נדרה אשר עליה, ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על-נפשה--ויהוה, יסלח-לה. י ונדר אלמנה, וגרושה--כל אשר-אסרה על-נפשה, יקום עליה. יא ואם-בית אישה, נדרה, או-אסרה אסר על-נפשה, בשבעה. יב ושמע אישה והחרש לה, לא הניא אתה--וקמו, כל-נדריה, וכל-אסר אשר-אסרה על-נפשה, יקום. יג ואם-הפר יפר אתם אישה, ביום שמעו--כל-מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה, לא יקום: אישה הפרם, ויהוה יסלח-לה. יד כל-נדר וכל-שבעת אסר, לענת נפש--אישה יקימנו, ואישה יפרנו. טו ואם-החרש יחריש לה אישה, מיום אל-יום, והקים את-כל-נדריה, או את-כל-אסריה אשר עליה--הקים אתם, כי-החרש לה ביום שמעו. טז ואם-הפר יפר אתם, אחרי שמעו--ונשא, את-עונה. יז אלה החקים, אשר צוה יהוה את-משה, בין איש, לאשתו--בין-אב לבתו, בנעריה בית אביה. {פ}