תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק טז

א ויקח קרח, בן-יצהר בן-קהת בן-לוי; ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בן-פלת--בני ראובן. ב ויקמו לפני משה, ואנשים מבני-ישראל חמשים ומאתים, נשיאי עדה קראי מועד, אנשי-שם. ג ויקהלו על-משה ועל-אהרן, ויאמרו אלהם רב-לכם--כי כל-העדה כלם קדשים, ובתוכם יהוה; ומדוע תתנשאו, על-קהל יהוה. ד וישמע משה, ויפל על-פניו. ה וידבר אל-קרח ואל-כל-עדתו, לאמר, בקר וידע יהוה את-אשר-לו ואת-הקדוש, והקריב אליו; ואת אשר יבחר-בו, יקריב אליו. ו זאת, עשו: קחו-לכם מחתות, קרח וכל-עדתו. ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה, מחר, והיה האיש אשר-יבחר יהוה, הוא הקדוש; רב-לכם, בני לוי. ח ויאמר משה, אל-קרח: שמעו-נא, בני לוי. ט המעט מכם, כי-הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל, להקריב אתכם, אליו--לעבד, את-עבדת משכן יהוה, ולעמד לפני העדה, לשרתם. י ויקרב, אתך, ואת-כל-אחיך בני-לוי, אתך; ובקשתם, גם-כהנה. יא לכן, אתה וכל-עדתך--הנעדים, על-יהוה; ואהרן מה-הוא, כי תלונו תלינו עליו. יב וישלח משה, לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב; ויאמרו, לא נעלה. יג המעט, כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש, להמיתנו, במדבר: כי-תשתרר עלינו, גם-השתרר. יד אף לא אל-ארץ זבת חלב ודבש, הביאתנו, ותתן-לנו, נחלת שדה וכרם; העיני האנשים ההם, תנקר--לא נעלה. טו ויחר למשה, מאד, ויאמר אל-יהוה, אל-תפן אל-מנחתם; לא חמור אחד מהם, נשאתי, ולא הרעתי, את-אחד מהם. טז ויאמר משה, אל-קרח, אתה וכל-עדתך, היו לפני יהוה: אתה והם ואהרן, מחר. יז וקחו איש מחתתו, ונתתם עליהם קטרת, והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו, חמשים ומאתים מחתת; ואתה ואהרן, איש מחתתו. יח ויקחו איש מחתתו, ויתנו עליהם אש, וישימו עליהם, קטרת; ויעמדו, פתח אהל מועד--ומשה ואהרן. יט ויקהל עליהם קרח את-כל-העדה, אל-פתח אהל מועד; וירא כבוד-יהוה, אל-כל-העדה. {ס}

כ וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. כא הבדלו, מתוך העדה הזאת; ואכלה אתם, כרגע. כב ויפלו על-פניהם, ויאמרו, אל, אלהי הרוחת לכל-בשר: האיש אחד יחטא, ועל כל-העדה תקצף. {ס}

כג וידבר יהוה, אל-משה לאמר. כד דבר אל-העדה, לאמר: העלו, מסביב, למשכן-קרח, דתן ואבירם. כה ויקם משה, וילך אל-דתן ואבירם; וילכו אחריו, זקני ישראל. כו וידבר אל-העדה לאמר, סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, ואל-תגעו, בכל-אשר להם: פן-תספו, בכל-חטאתם. כז ויעלו, מעל משכן-קרח דתן ואבירם--מסביב; ודתן ואבירם יצאו נצבים, פתח אהליהם, ונשיהם ובניהם, וטפם. כח ויאמר, משה, בזאת תדעון, כי-יהוה שלחני לעשות את כל-המעשים האלה: כי-לא, מלבי. כט אם-כמות כל-האדם, ימתון אלה, ופקדת כל-האדם, יפקד עליהם--לא יהוה, שלחני. ל ואם-בריאה יברא יהוה, ופצתה האדמה את-פיה ובלעה אתם ואת-כל-אשר להם, וירדו חיים, שאלה--וידעתם, כי נאצו האנשים האלה את-יהוה. לא ויהי, ככלתו, לדבר, את כל-הדברים האלה; ותבקע האדמה, אשר תחתיהם. לב ותפתח הארץ את-פיה, ותבלע אתם ואת-בתיהם, ואת כל-האדם אשר לקרח, ואת כל-הרכוש. לג וירדו הם וכל-אשר להם, חיים--שאלה; ותכס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל. לד וכל-ישראל, אשר סביבתיהם--נסו לקלם: כי אמרו, פן-תבלענו הארץ. לה ואש יצאה, מאת יהוה; ותאכל, את החמשים ומאתים איש, מקריבי, הקטרת. {ס}