תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק יד

א ותשא, כל-העדה, ויתנו, את-קולם; ויבכו העם, בלילה ההוא. ב וילנו על-משה ועל-אהרן, כל בני ישראל; ויאמרו אלהם כל-העדה, לו-מתנו בארץ מצרים, או במדבר הזה, לו-מתנו. ג ולמה יהוה מביא אתנו אל-הארץ הזאת, לנפל בחרב--נשינו וטפנו, יהיו לבז; הלוא טוב לנו, שוב מצרימה. ד ויאמרו, איש אל-אחיו: נתנה ראש, ונשובה מצרימה. ה ויפל משה ואהרן, על-פניהם, לפני, כל-קהל עדת בני ישראל. ו ויהושע בן-נון, וכלב בן-יפנה, מן-התרים, את-הארץ--קרעו, בגדיהם. ז ויאמרו, אל-כל-עדת בני-ישראל לאמר: הארץ, אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ, מאד מאד. ח אם-חפץ בנו, יהוה--והביא אתנו אל-הארץ הזאת, ונתנה לנו: ארץ, אשר-הוא זבת חלב ודבש. ט אך ביהוה, אל-תמרדו, ואתם אל-תיראו את-עם הארץ, כי לחמנו הם; סר צלם מעליהם ויהוה אתנו, אל-תיראם. י ויאמרו, כל-העדה, לרגום אתם, באבנים; וכבוד יהוה, נראה באהל מועד, אל-כל-בני, ישראל. {פ}

יא ויאמר יהוה אל-משה, עד-אנה ינאצני העם הזה; ועד-אנה, לא-יאמינו בי, בכל האתות, אשר עשיתי בקרבו. יב אכנו בדבר, ואורשנו; ואעשה, אתך, לגוי-גדול ועצום, ממנו. יג ויאמר משה, אל-יהוה: ושמעו מצרים, כי-העלית בכחך את-העם הזה מקרבו. יד ואמרו, אל-יושב הארץ הזאת, שמעו כי-אתה יהוה, בקרב העם הזה: אשר-עין בעין נראה אתה יהוה, ועננך עמד עלהם, ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם, ובעמוד אש לילה. טו והמתה את-העם הזה, כאיש אחד; ואמרו, הגוים, אשר-שמעו את-שמעך, לאמר. טז מבלתי יכלת יהוה, להביא את-העם הזה, אל-הארץ, אשר-נשבע להם; וישחטם, במדבר. יז ועתה, יגדל-נא כח אדני, כאשר דברת, לאמר. יח יהוה, ארך אפים ורב-חסד, נשא עון, ופשע; ונקה, לא ינקה--פקד עון אבות על-בנים, על-שלשים ועל-רבעים. יט סלח-נא, לעון העם הזה--כגדל חסדך; וכאשר נשאתה לעם הזה, ממצרים ועד-הנה. כ ויאמר יהוה, סלחתי כדברך. כא ואולם, חי-אני: וימלא כבוד-יהוה, את-כל-הארץ. כב כי כל-האנשים, הראים את-כבדי ואת-אתתי, אשר-עשיתי במצרים, ובמדבר; וינסו אתי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי. כג אם-יראו, את-הארץ, אשר נשבעתי, לאבתם; וכל-מנאצי, לא יראוה. כד ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא, אחרי--והביאתיו, אל-הארץ אשר-בא שמה, וזרעו, יורשנה. כה והעמלקי והכנעני, יושב בעמק; מחר, פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים-סוף. {פ}

כו וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. כז עד-מתי, לעדה הרעה הזאת, אשר המה מלינים, עלי; את-תלנות בני ישראל, אשר המה מלינים עלי--שמעתי. כח אמר אלהם, חי-אני נאם-יהוה, אם-לא, כאשר דברתם באזני: כן, אעשה לכם. כט במדבר הזה יפלו פגריכם וכל-פקדיכם, לכל-מספרכם, מבן עשרים שנה, ומעלה: אשר הלינתם, עלי. ל אם-אתם, תבאו אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לשכן אתכם בה--כי אם-כלב בן-יפנה, ויהושע בן-נון. לא וטפכם--אשר אמרתם, לבז יהיה: והביאתי אתם--וידעו את-הארץ, אשר מאסתם בה. לב ופגריכם, אתם--יפלו, במדבר הזה. לג ובניכם יהיו רעים במדבר, ארבעים שנה, ונשאו, את-זנותיכם--עד-תם פגריכם, במדבר. לד במספר הימים אשר-תרתם את-הארץ, ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את-עונתיכם, ארבעים שנה; וידעתם, את-תנואתי. לה אני יהוה, דברתי, אם-לא זאת אעשה לכל-העדה הרעה הזאת, הנועדים עלי; במדבר הזה יתמו, ושם ימתו. לו והאנשים, אשר-שלח משה לתור את-הארץ; וישבו, וילונו וילינו עליו את-כל-העדה, להוציא דבה, על-הארץ. לז וימתו, האנשים, מוצאי דבת-הארץ, רעה--במגפה, לפני יהוה. לח ויהושע בן-נון, וכלב בן-יפנה, חיו מן-האנשים ההם, ההלכים לתור את-הארץ. לט וידבר משה את-הדברים האלה, אל-כל-בני ישראל; ויתאבלו העם, מאד. מ וישכמו בבקר, ויעלו אל-ראש-ההר לאמר: הננו, ועלינו אל-המקום אשר-אמר יהוה--כי חטאנו. מא ויאמר משה, למה זה אתם עברים את-פי יהוה; והוא, לא תצלח. מב אל-תעלו, כי אין יהוה בקרבכם; ולא, תנגפו, לפני, איביכם. מג כי העמלקי והכנעני שם לפניכם, ונפלתם בחרב: כי-על-כן שבתם מאחרי יהוה, ולא-יהיה יהוה עמכם. מד ויעפלו, לעלות אל-ראש ההר; וארון ברית-יהוה ומשה, לא-משו מקרב המחנה. מה וירד העמלקי והכנעני, הישב בהר ההוא; ויכום ויכתום, עד-החרמה. {פ}