תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
א ומקנה רב, היה לבני ראובן ולבני-גד--עצום מאד; ויראו את-ארץ יעזר, ואת-ארץ גלעד, והנה המקום, מקום מקנה. ב ויבאו בני-גד, ובני ראובן; ויאמרו אל-משה ואל-אלעזר הכהן, ואל-נשיאי העדה לאמר. ג עטרות ודיבן ויעזר ונמרה, וחשבון ואלעלה, ושבם ונבו, ובען. ד הארץ, אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה, הוא; ולעבדיך, מקנה. {ס}
ה ויאמרו, אם-מצאנו חן בעיניך--יתן את-הארץ הזאת לעבדיך, לאחזה: אל-תעברנו, את-הירדן. ו ויאמר משה, לבני-גד ולבני ראובן: האחיכם, יבאו למלחמה, ואתם, תשבו פה. ז ולמה תנואון תניאון, את-לב בני ישראל--מעבר, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה. ח כה עשו, אבתיכם, בשלחי אתם מקדש ברנע, לראות את-הארץ. ט ויעלו עד-נחל אשכול, ויראו את-הארץ, ויניאו, את-לב בני ישראל--לבלתי-בא, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה. י ויחר-אף יהוה, ביום ההוא; וישבע, לאמר. יא אם-יראו האנשים העלים ממצרים, מבן עשרים שנה ומעלה, את האדמה, אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב: כי לא-מלאו, אחרי. יב בלתי כלב בן-יפנה, הקנזי, ויהושע, בן-נון: כי מלאו, אחרי יהוה. יג ויחר-אף יהוה, בישראל, וינעם במדבר, ארבעים שנה--עד-תם, כל-הדור, העשה הרע, בעיני יהוה. יד והנה קמתם, תחת אבתיכם--תרבות, אנשים חטאים: לספות עוד, על חרון אף-יהוה--אל-ישראל. טו כי תשובן, מאחריו, ויסף עוד, להניחו במדבר; ושחתם, לכל-העם הזה. {ס}
טז ויגשו אליו ויאמרו, גדרת צאן נבנה למקננו פה, וערים, לטפנו. יז ואנחנו נחלץ חשים, לפני בני ישראל, עד אשר אם-הביאנם, אל-מקומם; וישב טפנו בערי המבצר, מפני ישבי הארץ. יח לא נשוב, אל-בתינו--עד, התנחל בני ישראל, איש, נחלתו. יט כי לא ננחל אתם, מעבר לירדן והלאה: כי באה נחלתנו אלינו, מעבר הירדן מזרחה. {פ}
כ ויאמר אליהם משה, אם-תעשון את-הדבר הזה: אם-תחלצו לפני יהוה, למלחמה. כא ועבר לכם כל-חלוץ את-הירדן, לפני יהוה, עד הורישו את-איביו, מפניו. כב ונכבשה הארץ לפני יהוה, ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה, ומישראל; והיתה הארץ הזאת לכם, לאחזה--לפני יהוה. כג ואם-לא תעשון כן, הנה חטאתם ליהוה; ודעו, חטאתכם, אשר תמצא, אתכם. כד בנו-לכם ערים לטפכם, וגדרת לצנאכם; והיצא מפיכם, תעשו. כה ויאמר בני-גד ובני ראובן, אל-משה לאמר: עבדיך יעשו, כאשר אדני מצוה. כו טפנו נשינו, מקננו וכל-בהמתנו--יהיו-שם, בערי הגלעד. כז ועבדיך יעברו כל-חלוץ צבא, לפני יהוה--למלחמה: כאשר אדני, דבר. כח ויצו להם, משה, את אלעזר הכהן, ואת יהושע בן-נון; ואת-ראשי אבות המטות, לבני ישראל. כט ויאמר משה אלהם, אם-יעברו בני-גד ובני-ראובן אתכם את-הירדן כל-חלוץ למלחמה לפני יהוה, ונכבשה הארץ, לפניכם--ונתתם להם את-ארץ הגלעד, לאחזה. ל ואם-לא יעברו חלוצים, אתכם--ונאחזו בתככם, בארץ כנען. לא ויענו בני-גד ובני ראובן, לאמר: את אשר דבר יהוה אל-עבדיך, כן נעשה. לב נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה, ארץ כנען; ואתנו אחזת נחלתנו, מעבר לירדן. לג ויתן להם משה לבני-גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן-יוסף, את-ממלכת סיחן מלך האמרי, ואת-ממלכת, עוג מלך הבשן: הארץ, לעריה בגבלת--ערי הארץ, סביב. לד ויבנו בני-גד, את-דיבן ואת-עטרת, ואת, ערער. לה ואת-עטרת שופן ואת-יעזר, ויגבהה. לו ואת-בית נמרה, ואת-בית הרן: ערי מבצר, וגדרת צאן. לז ובני ראובן בנו, את-חשבון ואת-אלעלא, ואת, קריתים. לח ואת-נבו ואת-בעל מעון, מוסבת שם--ואת-שבמה; ויקראו בשמת, את-שמות הערים אשר בנו. לט וילכו בני מכיר בן-מנשה, גלעדה--וילכדה; ויורש, את-האמרי אשר-בה. מ ויתן משה את-הגלעד, למכיר בן-מנשה; וישב, בה. מא ויאיר בן-מנשה הלך, וילכד את-חותיהם; ויקרא אתהן, חות יאיר. מב ונבח הלך, וילכד את-קנת ואת-בנתיה; ויקרא לה נבח, בשמו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו