תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק לא

א ומליל ה', עם משה למימר. ב אתפרע, פרענות בני ישראל, מן, מדיינאי; בתר כין, תתכניש לעמך. ג ומליל משה עם עמא למימר, זריזו מינכון גוברין לחילא; ויהון, על מדיין, למיתן פרענות דין עמיה דה', במדיין. ד אלפא, לשבטא, אלפא, לשבטא--לכול שבטיא דישראל, תשלחון לחילא. ה ואתבחרו מאלפיא דישראל, אלפא לשבטא--תרי עסר אלפין, מזרזי חילא. ו ושלח יתהון משה אלפא לשבטא, לחילא: יתהון וית פינחס בר אלעזר כהנא, לחילא, ומני קודשא וחצוצרת יבבתא, בידיה. ז ואתחיילו, על מדיין, כמא דפקיד ה', ית משה; וקטלו, כל דכורא. ח וית מלכי מדיין קטלו על קטיליהון, ית אווי וית רקם וית צור וית חור וית רבע--חמשא, מלכי מדיין; וית בלעם בר בעור, קטלו בחרבא. ט ושבו בני ישראל ית נשי מדיין, וית טפלהון; וית כל בעירהון וית כל גיתיהון וית כל נכסיהון, בזו. י וית כל קרוויהון במותבניהון, וית כל בית סגדתהון--אוקידו, בנורא. יא ושבו, ית כל עדאה, וית, כל דברתא--באנשא, ובבעירא. יב ואיתיאו לוות משה ולוות אלעזר כהנא ולוות כנשתא דבני ישראל, ית שביא וית דברתא וית עדאה--למשריתא: למישריא דמואב, דעל ירדנא דיריחו. {ס}

יג ונפקו משה ואלעזר כהנא, וכל רברבי כנשתא--לקדמותהון: למברא, למשריתא. יד ורגיז משה, על דממונן על חילא, רבני אלפי ורבני מאוותא, דאתו מחיל קרבא. טו ואמר להון, משה: הקיימתון, כל נוקבא. טז הא אינין הוואה לבני ישראל, בעיצת בלעם, לשקרא שקר קודם ה', על עיסק פעור; והות מחתא, בכנשתא דה'. יז וכען, קטולו כל דכורא בטפלא; וכל איתתא, דידעת גבר למשכבי דכורא--קטולו. יח וכול טפלא בנשיא, דלא ידעא משכבי דכורא--קיימו, לכון. יט ואתון, שרו מברא למשריתא--שבעא יומין: כול דקטל נפשא וכול דקרב בקטילא, תדון עלוהי ביומא תליתאה וביומא שביעאה--אתון, ושביכון. כ וכל לבוש וכל מן דמשך וכל עובד דמעזי, וכל מן דאע--תדון עלוהי. {ס}

כא ואמר אלעזר כהנא לגוברי חילא, דאתו לקרבא: דא גזירת אורייתא, דפקיד ה' ית משה. כב ברם ית דהבא, וית כספא; ית נחשא, ית ברזלא, ית עבצא, וית אברא. כג כל מידעם דמיתעל בנורא, תעברוניה בנורא וידכי--ברם, במי אדיותא ייתדי; וכול דלא מיתעל בנורא, תעברוניה במיא. כד ותחוורון לבושיכון ביומא שביעאה, ותדכון; ובתר כין, תיעלון למשריתא. {ס}

כה ואמר ה', למשה למימר. כו קביל, ית חושבן דברת שביא, באנשא, ובבעירא--את ואלעזר כהנא, ורישי אבהת כנשתא. כז ותפליג, ית דברתא, בין גוברי מגיחי קרבא, דנפקו לחילא--ובין, כל כנשתא. כח ותפריש נסיבא קודם ה', מן גוברי מגיחי קרבא דנפקו לחילא--חדא נפשא, מחמיש מאה: מן אנשא, ומן תורי, ומן חמרי, ומן ענא. כט מפלגותהון, תיסבון; ותיתין לאלעזר כהנא, אפרשותא קודם ה'. ל ומפלגות בני ישראל תיסב חד דאיתחד מן חמשין, מן אנשא מן תורי מן חמרי ומן ענא--מכל בעירא; ותיתין יתהון, לליוואי, נטרי, מטרת משכנא דה'. לא ועבד משה, ואלעזר כהנא, כמא דפקיד ה', ית משה. לב והות, דברתא--שאר ביזא, דבזו עמא דנפקו לחילא: ענא, שית מאה ושבעין וחמשא--אלפין. לג ותורי, שבעין ותרין אלפין. לד וחמרי, שיתין וחד אלפין. לה ונפשא דאנשא--מן נשיא, דלא ידעא משכבי דכורא: כל נפשתא, תלתין ותרין אלפין. לו והות, פלגותא--חולק, גובריא דנפקו לחילא: מניין ענא תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין, וחמיש מאה. לז והוה נסיבא קודם ה', מן ענא--שית מאה, ושבעין וחמיש. לח ותורי--תלתין ושיתא, אלפין; ונסיבהון קודם ה', שבעין ותרין. לט וחמרי, תלתין אלפין וחמיש מאה; ונסיבהון קודם ה', שיתין וחד. מ ונפשא דאנשא, שיתת עסר אלפין; ונסיבהון, קודם ה'--תלתין ותרין, נפשן. מא ויהב משה, ית נסיב אפרשותא קודם ה', לאלעזר, כהנא--כמא דפקיד ה', ית משה. מב ומפלגות, בני ישראל, דפלג משה, מן גובריא דנפקו לחילא. מג והות פלגות כנשתא, מן ענא--תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין, וחמיש מאה. מד ותורי, תלתין ושיתא אלפין. מה וחמרי, תלתין אלפין וחמיש מאה. מו ונפשא דאנשא, שיתת עסר אלפין. מז ונסיב משה מפלגות בני ישראל, ית דאיתחד חד מן חמשין--מן אנשא, ומן בעירא; ויהב יתהון לליוואי, נטרי מטרת משכנא דה', כמא דפקיד ה', ית משה. מח וקריבו, לוות משה, דממונן, על אלפי חילא--רבני אלפי, ורבני מאוותא. מט ואמרו, למשה, עבדך קבילו ית חושבן גוברי מגיחי קרבא, דעימנא; ולא שגא מיננא, אנש. נ וקריבנא ית קורבנא דה', גבר דאשכח מן דדהב שירין ושבין, עזקן, קדשין ומחוך--לכפרא על נפשתנא, קודם ה'. נא ונסיב משה ואלעזר כהנא, ית דהבא--מינהון: כול, מן דעובדא. נב והוה כל דהב אפרשותא, דאפרישו קודם ה'--שיתת עסר אלפין שבע מאה וחמשין, סלעין: מן רבני אלפי, ומן רבני מאוותא. נג גוברין, דחילא, בזו, גבר לנפשיה. נד ונסיב משה ואלעזר כהנא, ית דהבא, מן רבני אלפי, ומאוותא; ואיתיאו יתיה למשכן זמנא, דוכרנא לבני ישראל קודם ה'. {פ}