תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק טז

א ואתפליג קורח, בר יצהר בר קהת בר לוי; ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בר פלת--בני ראובן. ב וקמו לאפי משה, וגובריא מבני ישראל מאתן וחמשין, רברבי כנשתא מערעי זמן, אנשין דשמא. ג ואתכנישו על משה ועל אהרון, ואמרו להון סגי לכון--ארי כל כנשתא כולהון קדישין, וביניהון שריא שכינתא דה'; ומדין אתון מתרברבין, על קהלא דה'. ד ושמע משה, ונפל על אפוהי. ה ומליל עם קורח ועם כל כנשתיה, למימר, בצפרא ויהודע ה' ית דכשר ליה וית דקדיש, ויקריב לקדמוהי; וית דיתרעי ביה, יקריב לשימושיה. ו דא, עבידו: סבו לכון מחתיין, קורח וכל כנשתיה. ז והבו בהון אישתא ושוו עליהון קטורת בוסמין קודם ה', מחר, ויהי גוברא דיתרעי ה', הוא קדיש; סגי לכון, בני לוי. ח ואמר משה, לקורח: שמעו כען, בני לוי. ט הזעיר לכון, ארי אפריש אלהא דישראל יתכון מכנשתא דישראל, לקרבא יתכון, לקדמוהי--למפלח, ית פולחן משכנא דה', ולמקם קודם כנשתא, לשמשותהון. י וקריב, יתך, וית כל אחך בני לוי, עימך; ובען אתון, אף כהונתא רבתא. יא בכין, את וכל כנשתך--דאזדמנתון, על ה'; ואהרון מא הוא, ארי מתרעמיתון עלוהי. יב ושלח משה, למקרי לדתן ולאבירם בני אליאב; ואמרו, לא ניסק. יג הזעיר, ארי אסיקתנא מארע עבדא חלב ודבש, לקטלותנא, במדברא: ארי אתררבת עלנא, אף אתרברבא. יד ברם לא לארע עבדא חלב ודבש, אעילתנא, ויהבת לנא, אחסנת חקלין וכרמין; העיני גובריא האינון, תשלח לעוורא--לא ניסק. טו ותקיף למשה, לחדא, ואמר קודם ה', לא תקביל ברעווא קורבנהון; לא חמרא דחד מינהון, שחרית, ולא אבאישית, לחד מינהון. טז ואמר משה, לקורח, את וכל כנשתך, הוו זמינין לקדם ה': את ואינון ואהרון, מחר. יז וסבו גבר מחתיתיה, ותיתנון עליהון קטורת בוסמין, ותקרבון קודם ה' גבר מחתיתיה, מאתן וחמשין מחתיין; ואת ואהרון, גבר מחתיתיה. יח ונסיבו גבר מחתיתיה, ויהבו עליהון אישתא, ושוויאו עליהון, קטורת בוסמין; וקמו, בתרע משכן זמנא--ומשה ואהרון. יט ואכניש עליהון קורח ית כל כנשתא, לתרע משכן זמנא; ואתגלי יקרא דה', לכל כנשתא. {ס}

כ ומליל ה', עם משה ועם אהרון למימר. כא אתפרשו, מגו כנשתא הדא; ואשיצי יתהון, כשעה. כב ונפלו על אפיהון, ואמרו, אל, אלה רוחיא לכל בסרא: גוברא חד יחוב, ועל כל כנשתא יהי רוגזא. {ס}

כג ומליל ה', עם משה למימר. כד מליל עם כנשתא, למימר: אסתלקו, מסחור סחור, למשכנא דקורח, דתן ואבירם. כה וקם משה, ואזל לוות דתן ואבירם; ואזלו בתרוהי, סבי ישראל. כו ומליל עם כנשתא למימר, זורו כען מעילווי משכני גובריא חייביא האילין, ולא תקרבון, בכל דילהון: דלמא תלקון, בכל חוביהון. כז ואסתלקו, מעילווי משכנא דקורח דתן ואבירם--מסחור סחור; ודתן ואבירם נפקו קיימין, בתרע משכניהון, ונשיהון ובניהון, וטפלהון. כח ואמר, משה, בדא תידעון, ארי ה' שלחני למעבד ית כל עובדיא האילין: ארי לא, מרעותי. כט אם כמותא דכל אנשא, ימותון אילין, וסעורא דכל אנשא, יסתער עליהון--לא ה', שלחני. ל ואם בריאה יברא ה', ותפתח ארעא ית פומה ותבלע יתהון וית כל דילהון, וייחתון כד חיין, לשאול--ותידעון, ארי ארגיזו גובריא האילין קודם ה'. לא והוה, כד שיצי, למללא, ית כל פתגמיא האילין; ואתבזעת ארעא, דתחותיהון. לב ופתחת ארעא ית פומה, ובלעת יתהון וית אנש בתיהון, וית כל אנשא דלקורח, וית כל קניינא. לג ונחתו אינון וכל דילהון, כד חיין--לשאול; וחפת עליהון ארעא, ואבדו מגו קהלא. לד וכל ישראל, דבסחרניהון--ערקו לקלהון: ארי אמרו, דלמא תבלעיננא ארעא. לה ואישתא נפקת, מן קודם ה'; ואכלת, ית מאתן וחמשין גוברא, מקרבי, קטורת בוסמיא. {ס}