תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק כד

א וחזא בלעם, ארי תקין קודם ה' לברכא ית ישראל, ולא הליך כזמן בזמן, אלהין לקדמות נחשיא; ושווי למדברא, אפוהי. ב וזקף בלעם ית עינוהי, וחזא ית ישראל, שרן, לשבטיהון; ושרת עלוהי, רוח נבואה מן קודם ה'. ג ונטל מתליה, ואמר: אימר בלעם בר בעור, ואימר גוברא דשפיר חזי. ד אימר--דשמע, מימר מן קודם אל: דחיזו מן קודם שדיי חזי, שכיב ומתגלי ליה. ה מא טבא ארעך, יעקוב; בית משרך, ישראל. ו כנחלין דמידברין, כגינת שקיא דעל פרת; כבוסמיא דנצב ה', כארזין דנציבין על מיא. ז יסגי מלכא דיתרבא מבנוהי, וישלוט בעממין סגיאין; וייתקף מאגג מלכיה, ותינטל מלכותיה. ח אל דאפיקינון ממצריים, תוקפא ורומא דיליה; ייכלון בית ישראל נכסי עממיא סנאיהון, ובביזת מלכיהון יתפנקון--וארעתהון יחסנון. ט ינוח ישרי בתקוף כאריא וכליתא, ולית דיקימיניה; בריכך יהון בריכין, וליטך יהון ליטין. י ותקיף רוגזא דבלק בבלעם, ושקפינון לידוהי; ואמר בלק לבלעם, למלט סנאיי קריתך, והא ברכא מבריכת להון, דנן תלת זמנין. יא וכען, איזיל לך לאתרך; אמרית יקרא אייקרינך, והא מנעך ה' מן יקר. יב ואמר בלעם, לבלק: הלא, אף עם אזגדך דשלחתא לוותי--מלילית למימר. יג אם ייתין לי בלק מלי ביתיה, כסף ודהב--לית לי רשו למעבר על גזירת מימרא דה', למעבד טבתא או בשתא מרעותי: דימליל ה', יתיה אמליל. יד וכען, האנא אזיל לעמי; איתא, אמלכינך מא דתעביד, ואחווי לך מא דיעביד עמא הדין לעמך, בסוף יומיא. טו ונטל מתליה, ואמר: אימר בלעם בר בעור, ואימר גוברא דשפיר חזי. טז אימר, דשמע מימר מן קודם אל, וידע, מדע מן קודם עילאה; חיזו מן קודם שדיי חזי, שכיב ומתגלי ליה. יז חזיתיה ולא כען, סכיתיה ולא איתוהי קריב; כד יקום מלכא מיעקוב, ויתרבא משיחא מישראל, ויקטיל רברבי מואב, וישלוט בכל בני אנשא. יח ויהי אדום ירותא, ויהי ירותא שעיר--לבעלי דבבוהי; וישראל, יצלח בנכסין. יט וייחות, חד מדבית יעקוב; ויוביד משיזיב, מקרית עממיא. כ וחזא, ית עמלקאה, ונטל מתליה, ואמר: ריש קרביא דישראל הוה עמלק, וסופיה לעלמא ייבד. כא וחזא, ית שלמאה, ונטל מתליה, ואמר: תקיף, בית מותבך, ושו בכרך תקיף, מדורך. כב ארי אם יהי, לשיצאה שלמאה--עד מא, אתוראה ישבינך. כג ונטל מתליה, ואמר: ויי, לחייביא דייחון כד יעביד אלהא ית אילין. כד וסיען יצטרחן מרומאי, ויענון לאתור וישעבדון לעבר פרת; ואף אינון, לעלמא ייבדון. כה וקם בלעם, ואזל ותב לאתריה; ואף בלק, אזל לאורחיה. {פ}