תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ד

א ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. ב קבילו, ית חושבן בני קהת, מגו, בני לוי--לזרעייתהון, לבית אבהתהון. ג מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, למעבד עבידתא, במשכן זמנא. ד דין פולחן בני קהת, במשכן זמנא--קודש, קודשיא. ה וייעול אהרון ובנוהי, במיטל משריתא, ויפרקון, ית פרוכתא דפרסא; ויכסון בה--ית, ארונא דסהדותא. ו וייתנון עלוהי, חופאה דמשך ססגונא, ויפרסון לבוש גמיר תכלא, מלעילא; וישוון, אריחוהי. ז ועל פתורא דלחים אפיא, יפרסון לבוש תכלא, וייתנון עלוהי ית מגיסיא וית בזיכיא וית מכילתא, וית קסוות ניסוכא; ולחמא תדירא, עלוהי יהי. ח ויפרסון עליהון, לבוש צבע זהורי, ויכסון יתיה, בחופאה דמשך ססגונא; וישוון, ית אריחוהי. ט וייסבון לבוש תכלא, ויכסון ית מנרתא דאנהורי וית בוצינהא, וית ציבתהא, וית מחתייתהא; וית כל מני שימושה, דישמשון לה בהון. י וייתנון יתה וית כל מנהא, לחופאה דמשך ססגונא; וייתנון, על אריחא. יא ועל מדבחא דדהבא, יפרסון לבוש תכלא, ויכסון יתיה, בחופאה דמשך ססגונא; וישוון, ית אריחוהי. יב וייסבון ית כל מני שימושא דישמשון בהון בקודשא, וייתנון ללבוש תכלא, ויכסון יתהון, בחופאה דמשך ססגונא; וייתנון, על אריחא. יג ויספון, ית קטמא דמדבחא; ויפרסון עלוהי, לבוש ארגוון. יד וייתנון עלוהי ית כל מנוהי דישמשון עלוהי בהון, ית מחתייתא וית צינורייתא וית מגרופייתא וית מזרקיא--כול, מני מדבחא; ויפרסון עלוהי, חופאה דמשך ססגונא--וישוון אריחוהי. טו וישיצי אהרון ובנוהי לכסאה ית קודשא וית כל מני קודשא, במיטל משריתא, ובתר כין ייעלון בני קהת למיטל, ולא יקרבון לקודשא ולא ימותון; אילין מטול בני קהת, במשכן זמנא. טז ודמסיר לאלעזר בר אהרון כהנא, משחא דאנהרותא וקטורת בוסמיא, ומנחתא תדירא, ומשחא דרבותא: מסרת, כל משכנא וכל דביה, בקודשא, ובמנוהי. {פ}

יז ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. יח לא תשיצון, ית שיבט זרעיית קהת, מגו, ליוואי. יט ודא עבידו להון, וייחון ולא ימותון, במקרבהון, לקודש קודשיא: אהרון ובנוהי, ייעלון, וימנון יתהון גבר גבר על פולחניה, ולמטוליה. כ ולא ייעלון למחזי כד מכסן ית מני קודשא, ולא ימותון. {פ}

כא ומליל ה', עם משה למימר. כב קביל, ית חושבן בני גרשון--אף אינון: לבית אבהתהון, לזרעייתהון. כג מבר תלתין שנין ולעילא, עד בר חמשין שנין--תמני יתהון: כל דאתי לחיילא חילא, למפלח פולחנא במשכן זמנא. כד דין פולחן, זרעיית גרשון--למפלח, ולמיטל. כה וייטלון ית יריעת משכנא, וית משכן זמנא, חופאיה, וחופאה דססגונא דעלוהי מלעילא; וית פרסא--דתרע, משכן זמנא. כו וית סרדי דרתא וית פרסא דמעלנא דתרע דרתא, דעל משכנא ועל מדבחא סחור סחור, וית אטוניהון, וית כל מני פולחנהון; וית כל דיתמסר להון, ויפלחון. כז על מימר אהרון ובנוהי יהי, כל פולחן בני גרשון, לכל מטולהון, ולכול פולחנהון; ותמנון עליהון במטרא, ית כל מטולהון. כח דין פולחן, זרעיית בני גרשון--במשכן זמנא; ומטרתהון--בידא דאיתמר, בר אהרון כהנא. {ס}

כט בני, מררי--לזרעייתהון לבית אבהתהון, תמני יתהון. ל מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--תמנינון: כל דאתי, לחילא, למפלח, ית פולחן משכן זמנא. לא ודא מטרת מטולהון, לכל פולחנהון במשכן זמנא: דפי, משכנא, ועברוהי, ועמודוהי וסמכוהי. לב ועמודי דרתא סחור סחור וסמכיהון, וסיכיהון ואטוניהון, לכל מניהון, ולכול פולחנהון; ובשמהן תמנון, ית מני מטרת מטולהון. לג דין פולחן, זרעיית בני מררי, לכל פולחנהון, במשכן זמנא--בידא, דאיתמר, בר אהרון, כהנא. לד ומנא משה ואהרון ורברבי כנשתא, ית בני קהת, לזרעייתהון, ולבית אבהתהון. לה מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, לפולחנא, במשכן זמנא. לו והוו מנייניהון, לזרעייתהון--תרין אלפין, שבע מאה וחמשין. לז אילין מנייני זרעיית קהת, כל דפלח במשכן זמנא, דמנא משה ואהרון, על מימרא דה' בידא דמשה. {ס}

לח ומנייני, בני גרשון, לזרעייתהון, ולבית אבהתהון. לט מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, לפולחנא, במשכן זמנא. מ והוו, מנייניהון, לזרעייתהון, לבית אבהתהון--תרין אלפין, ושית מאה ותלתין. מא אילין מנייני, זרעיית בני גרשון, כל דפלח, במשכן זמנא--דמנא משה ואהרון, על מימרא דה'. מב ומנייני, זרעיית בני מררי, לזרעייתהון, לבית אבהתהון. מג מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, לפולחנא, במשכן זמנא. מד והוו מנייניהון, לזרעייתהון--תלתא אלפין, ומאתן. מה אילין מנייני, זרעיית בני מררי, דמנא משה ואהרון, על מימרא דה' בידא דמשה. מו כל מנייניא דמנא משה ואהרון, ורברבי ישראל--ית ליוואי: לזרעייתהון, ולבית אבהתהון. מז מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין: כל דאתי, למפלח פולחן פולחנא ופולחן מטול--במשכן זמנא. מח והוו, מנייניהון--תמניא אלפין, וחמיש מאה ותמנן. מט על מימרא דה' מנא יתהון, בידא דמשה--גבר גבר על פולחניה, ועל מטוליה; ומניינוהי, דפקיד ה' ית משה. {פ}