תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק יד

א וארימת, כל כנשתא, ויהבו, ית קלהון; ובכו עמא, בליליא ההוא. ב ואתרעמו על משה ועל אהרון, כול בני ישראל; ואמרו להון כל כנשתא, לווי דמיתנא בארעא דמצריים, או במדברא הדין, לווי דמיתנא. ג ולמא ה' מעיל יתנא לארעא הדא, למיפל בחרבא--נשנא וטפלנא, יהון לביזא; הלא טב לנא, דנתוב למצריים. ד ואמרו, גבר לאחוהי: נמני רישא, ונתוב למצריים. ה ונפל משה ואהרון, על אפיהון, קודם, כל קהלא כנשתא דבני ישראל. ו ויהושוע בר נון, וכלב בר יפונה, מן מאללי, ארעא--בזעו, לבושיהון. ז ואמרו, לכל כנשתא דבני ישראל למימר: ארעא, דעברנא בה לאללא יתה--טבא ארעא, לחדא לחדא. ח אם רעווא בנא, קודם ה'--ויעיל יתנא לארעא הדא, וייתנה לנא: ארעא, דהיא עבדא חלב ודבש. ט ברם במימרא דה', לא תמרדון, ואתון לא תדחלון מן עמא דארעא, ארי בידנא מסירין אינון; עדא תוקפהון מינהון ומימרא דה' בסעדנא, לא תדחלון מינהון. י ואמרו, כל כנשתא, למרגם יתהון, באבניא; ויקרא דה', אתגלי במשכן זמנא, לכל בני, ישראל. {פ}

יא ואמר ה' למשה, עד אימתי יהון מרגזין קודמיי עמא הדין; ועד אימתי, לא יהימנון במימרי, בכול אתיא, דעבדית ביניהון. יב אמחינון במותא, ואשיצינון; ואעביד, יתך, לעם רב ותקיף, מינהון. יג ואמר משה, קודם ה': וישמעון מצראי, דאסיקתא בחילך ית עמא הדין מביניהון. יד ויימרון, ליתיב ארעא הדא, דשמעו ארי את ה', שכינתך שריא בגו עמא הדין: דבעיניהון חזו שכינת יקרך ה', ועננך מטל עילוויהון, ובעמודא דעננא את מדבר קודמיהון ביממא, ובעמודא דאישתא בליליא. טו ותקטיל ית עמא הדין, כגוברא חד; ויימרון, עממיא, דשמעו ית שימע גבורתך, למימר. טז מדלית יוכלא קודם ה', לאעלא ית עמא הדין, לארעא, דקיים להון; וקטילינון, במדברא. יז וכען, סגי כען חילא קודמך ה', כמא דמלילתא, למימר. יח ה', מרחיק רגז ומסגי למעבד טבוון, שביק לעוויין, ולמרוד; סלח לדתייבין לאורייתיה, ולדלא תייבין לא מזכי--מסער חובי אבהן על בנין מרדין, על דר תליתאי ועל דר רביעאי. יט שבוק כען, לחובי עמא הדין--כסגיאות טבוותך; וכמא דשבקתא לעמא הדין, ממצריים ועד כען. כ ואמר ה', שבקית כפתגמך. כא וברם, קיים אנא: ומליא יקרא דה', ית כל ארעא. כב ארי כל גובריא, דחזו ית יקרי וית אתוותיי, דעבדית במצריים, ובמדברא; ונסיאו קודמיי, דנן עסר זמנין, ולא קבילו, למימרי. כג אם יחזון, ית ארעא, דקיימית, לאבהתהון; וכל דארגיזו קודמיי, לא יחזונה. כד ועבדי כלב, חלף דהות רוח אוחרי עימיה, ואשלים, בתר דחלתי--ואעיליניה, לארעא דעל לתמן, ובנוהי, יורתינה. כה ועמלקאה וכנענאה, יתיב במישרא; מחר, אתפנו וטולו לכון למדברא--אורח ימא דסוף. {פ}

כו ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. כז עד אימתי, לכנשתא בשתא הדא, דאינון מתרעמין, עליי; ית תורעמת בני ישראל, דאינון מתרעמין עליי--שמיע קודמיי. כח אימר להון, קיים אנא אמר ה', אם לא, כמא דמלילתון קודמיי: כין, אעביד לכון. כט במדברא הדין ייפלון פגריכון וכל מניינכון, לכל חושבנכון, מבר עסרין שנין, ולעילא: דאתרעמיתון, עליי. ל אם אתון, תיעלון לארעא, דקיימית במימרי, לאשראה יתכון בה--אלהין כלב בר יפונה, ויהושוע בר נון. לא וטפלכון--דאמרתון, לביזא יהון: ואעיל יתהון--ויידעון ית ארעא, דקצתון בה. לב ופגריכון, דילכון--ייפלון, במדברא הדין. לג ובניכון יהון מאחרין במדברא, ארבעין שנין, ויקבלון, ית חוביכון--עד דיסופון פגריכון, במדברא. לד במניין יומיא דאלילתון ית ארעא, ארבעין יומין--יומא לשתא יומא לשתא תקבלון ית חוביכון, ארבעין שנין; ותידעון, ית דאתרעמיתון עליי. לה אנא ה', גזרית במימרי, אם לא דא אעביד לכל כנשתא בשתא הדא, דאזדמנו עליי; במדברא הדין יסופון, ותמן ימותון. לו וגובריא, דשלח משה לאללא ית ארעא; ותבו, וארעימו עלוהי ית כל כנשתא, לאפקא שום ביש, על ארעא. לז ומיתו, גובריא, דאפיקו שום ביש, על ארעא--במותנא, קודם ה'. לח ויהושוע בר נון, וכלב בר יפונה, אתקיימו מן גובריא האינון, דאזלו לאללא ית ארעא. לט ומליל משה ית פתגמיא האילין, עם כל בני ישראל; ואתאבלו עמא, לחדא. מ ואקדימו בצפרא, וסליקו לריש טורא למימר: הא אנחנא, סלקין לאתרא דאמר ה'--ארי חבנא. מא ואמר משה, למא דנן אתון עברין על גזירת מימרא דה'; והיא, לא תצלח. מב לא תיסקון, ארי לית שכינתא דה' ביניכון; ולא, תיתברון, קודם, בעלי דבביכון. מג ארי עמלקאה וכנענאה תמן קודמיכון, ותיפלון בחרבא: ארי על כין תבתון מבתר פולחנא דה', ולא יהי מימרא דה' בסעדכון. מד וארשעו, למיסק לריש טורא; וארון קיימא דה' ומשה, לא עדו מגו משריתא. מה ונחת עמלקאה וכנענאה, דיתיב בטורא ההוא; ומחונון וטרדונון, עד חורמה. {פ}