תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ו

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון: גבר או איתא, ארי יפריש למידר נדר נזירו--למיזר, קודם ה'. ג מחמר חדת ועתיק ייזר, חל דחמר חדת וחל דחמר עתיק לא ישתי; וכל מתרות ענבין לא ישתי, וענבין רטיבין ויבישין לא ייכול. ד כול, יומי נזריה: מכול דיתעביד מגופנא דחמרא, מפורצנין ועד עיצורין--לא ייכול. ה כל יומי נדר נזריה, מספר לא יעבר על רישיה: עד משלם יומיא דנזיר קודם ה', קדיש יהי--ירבי פירוע, סער רישיה. ו כל יומין דנזיר, קודם ה', על נפשת מיתא, לא ייעול. ז לאבוהי ולאימיה, לאחוהי ולאחתיה--לא יסתאב להון, במותהון: ארי נזרא דאלהיה, על רישיה. ח כול, יומי נזריה, קדיש הוא, קודם ה'. ט וארי ימות מיתא עלוהי בתכיף שלו, ויסאיב ריש נזריה--ויגלח רישיה ביומא דדכותיה, ביומא שביעאה יגלחיניה. י וביומא תמינאה, ייתי תרין שפנינין, או תרין, בני יונה: לוות כהנא--לתרע, משכן זמנא. יא ויעביד כהנא, חד לחטתא וחד לעלתא, ויכפר עלוהי, מדחב על מיתא; ויקדיש ית רישיה, ביומא ההוא. יב וייזר קודם ה' ית יומי נזריה, וייתי אימר בר שתיה לאשמא; ויומיא קדמאי יבטלון, ארי אסתאב נזריה. יג ודא אורייתא, דנזירא: ביום, משלם יומי נזריה, ייתי יתיה, לתרע משכן זמנא. יד ויקריב ית קורבניה קודם ה' אימר בר שתיה שלים חד, לעלתא, ואימרתא חדא בת שתה שלמתא, לחטתא; ודכר חד שלים, לנכסת קודשיא. טו וסל פטיר, סולת גריצן דפילן במשח, ואספוגין פטירין, דמשיחין במשח; ומנחתהון, ונסכיהון. טז ויקריב כהנא, קודם ה'; ויעביד ית חטתיה, וית עלתיה. יז וית דכרא יעביד נכסת קודשיא, קודם ה', על, סלא דפטיריא; ויעביד, כהנא, ית מנחתיה, וית נסכיה. יח ויגלח נזירא, בתרע משכן זמנא--ית ריש נזריה; וייסב, ית סער ריש נזריה, וייתין על אישתא, דתחות דודא דנכסת קודשיא. יט וייסב כהנא ית דרעא בשילא, מן דכרא, וגריצתא פטירתא חדא מן סלא, ואספוג פטיר חד; וייתין על ידי נזירא, בתר דיגלח ית נזריה. כ וירים יתהון כהנא ארמא, קודם ה'--קודשא הוא לכהנא, על חדיא דארמותא ועל שקא דאפרשותא; ובתר כין ישתי נזירא, חמרא. כא דא אורייתא דנזירא, דיידר, קורבניה קודם ה' על נזריה, בר מדתדביק ידיה; כפום נדריה, דיידר--כין יעביד, על אורייתא דנזריה. {פ}

כב ומליל ה', עם משה למימר. כג מליל עם אהרון ועם בנוהי למימר, כדין תברכון ית בני ישראל: כד תימרון, להון. {ס} (בכתבי יד תימן עתיקים אין ברכת כוהנים בתרגום אונקלוס:

כד יברכינך ה', וייטרינך. {ס}

כה ינהר ה' שכינתיה לוותך, וירחים יתך. {ס}

כו ייסב ה' אפוהי לוותך, וישווי לך שלם. {ס} )

כז וישוון ית ברכת שמי, על בני ישראל; ואנא, אבריכינון. {ס}