תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק כג

א ואמר בלעם לבלק, בני לי הכא שבעא מדבחין; ואתקין לי הכא, שבעא תורין ושבעא דכרין. ב ועבד בלק, כמא דמליל בלעם; ואסיק בלק ובלעם תור ודכר, על כל מדבח. ג ואמר בלעם לבלק, אתעתד על עלתך, ואהך מאים יערע מימר מן קודם ה' לקדמותי, ופתגמא דיחזינני ואחווי לך; ואזל, יחידאי. ד וערע מימר מן קודם ה', בבלעם; ואמר קודמוהי, ית שבעא מדבחין סדרית, ואסיקית תור ודכר, על כל מדבח. ה ושווי ה' פתגמא, בפומא דבלעם; ואמר תוב לוות בלק, וכדין תמליל. ו ותב לוותיה, והא מעתד על עלתיה--הוא, וכל רברבי מואב. ז ונטל מתליה, ואמר: מן ארם דברני בלק מלכא דמואב, מטורי מדנחא--איתא לוט לי יעקוב, ואיתא תריך לי ישראל. ח מא אלוטיה, דלא לטיה אל; ומא אתרכיה, דלא תרכיה ה'. ט ארי מריש טוריא חזיתיה, ומרמתא סכיתיה: הא עמא בלחודיהון עתידין דיחסנון עלמא, ובעממיא לא ייתדנון גמירא. י מאן ייכול לממני דעדקיא דבית יעקוב דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא, או חדא מארבע משרייתא דישראל; תמות נפשי מותא דקשיטוהי, ויהי סופי כוותהון. יא ואמר בלק לבלעם, מא עבדת לי: למלט סנאיי דברתך, והא ברכא מבריכת להון. יב ואתיב, ואמר: הלא, ית דישווי ה' בפומי--יתיה אטר, למללא. יג ואמר ליה בלק, איתא כען עימי לאתר אוחרן דתחזיניה מתמן--לחוד קצתיה תחזי, וכוליה לא תחזי; ותלוטיה לי, מתמן. יד ודבריה לחקל סכותא, לריש רמתא; ובנא שבעא מדבחין, ואסיק תור ודכר על כל מדבח. טו ואמר, לבלק, אתעתד הכא, על עלתך; ואנא, אתמטי עד כא. טז וערע מימר מן קודם ה' בבלעם, ושווי פתגמא בפומיה; ואמר תוב לוות בלק, וכדין תמליל. יז ואתא לוותיה, והא מעתד על עלתיה, ורברבי מואב, עימיה; ואמר ליה בלק, מא מליל ה'. יח ונטל מתליה, ואמר: קום בלק ושמע, אצית למימרי בר ציפור. יט לא כמילי בני אנשא מימר אלהא, בני אנשא אמרין ומכדבין, ואף לא כעובדי בני בסרא, דאינון גזרין למעבד תייבין ומתמלכין; הוא אמר ועביד, וכל מימריה מתקיים. כ הא ברכן, קבילית; אברכיניה לישראל, ולא אתיב ברכתי מינהון. כא אסתכלית ולית פלחי גילולין בדבית יעקוב, ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל; מימרא דה' אלההון בסעדהון, ושכינת מלכהון ביניהון. כב אל, דאפיקינון ממצריים--תוקפא ורומא, דיליה. כג ארי לא נחשיא צבן דייטב לדבית יעקוב, ואף לא קסמיא רען ברבות בית ישראל; כעידן, יתאמר ליעקוב ולישראל, מא עבד, אלהא. כד הא עמא כליתא שרי, וכאריא יתנטל; לא ישרי בארעיה עד דיקטול קטול, ונכסי עממיא יירת. כה ואמר בלק לבלעם, אף מלט לא תלוטינון; אף ברכא, לא תבריכינון. כו ואתיב בלעם, ואמר לבלק: הלא, מלילית עימך למימר, כול דימליל ה', יתיה אעביד. כז ואמר בלק, לבלעם, איתא כען אדברינך, לאתר אוחרן; מאים תהי רעווא מן קודם ה', ותלוטיה לי מתמן. כח ודבר בלק, ית בלעם, ריש רמתא, דמסתכיא על אפי בית ישימון. כט ואמר בלעם לבלק, בני לי הכא שבעא מדבחין; ואתקין לי הכא, שבעא תורין ושבעא דכרין. ל ועבד בלק, כמא דאמר בלעם; ואסיק תור ודכר, על כל מדבח.