תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק יט

א ומליל ה', עם משה ועם אהרון למימר. ב דא גזירת אורייתא, דפקיד ה' למימר: מליל עם בני ישראל, וייסבון לך תורתא סימוקתא שלמתא דלית בה מומא, דלא סליק עלה, נירא. ג ותיתנון יתה, לאלעזר כהנא; ויפיק יתה למברא למשריתא, וייכוס יתה קודמוהי. ד וייסב אלעזר כהנא, מדמה--באצבעיה; וידי לוקביל אפי משכן זמנא, מדמה--שבע זמנין. ה ויוקיד ית תורתא, לעינוהי: ית משכה וית בסרה וית דמה, על אוכלה יוקיד. ו וייסב כהנא, אעא דארזא ואיזובא--וצבע זהורי; וירמי, לגו יקידת תורתא. ז ויצבע לבושוהי כהנא, ויסחי בסריה במיא, ובתר כין, ייעול למשריתא; ויהי מסאב כהנא, עד רמשא. ח ודמוקיד יתה--יצבע לבושוהי במיא, ויסחי בסריה במיא; ויהי מסאב, עד רמשא. ט ויכנוש גבר דכי, ית קטמא דתורתא, ויצנע למברא למשריתא, באתר דכי; ותהי לכנשתא דבני ישראל למטרא, למי אדיותא--חטתא היא. י ויצבע דכניש ית קטמא דתורתא, ית לבושוהי, ויהי מסאב, עד רמשא; ותהי לבני ישראל, ולגיוריא דיתגיירון ביניהון--לקיים עלם. יא דיקרב במיתא, לכל נפשא דאנשא--ויהי מסאב, שבעא יומין. יב הוא ידי עלוהי ביומא תליתאה, וביומא שביעאה--ידכי; ואם לא ידי עלוהי ביומא תליתאה, וביומא שביעאה--לא ידכי. יג כל דיקרב במיתא בנפשא דאנשא דימות ולא ידי עלוהי, ית משכנא דה' סאיב--וישתיצי אנשא ההוא, מישראל: ארי מי אדיותא לא אזדריקו עלוהי, מסאב יהי--עוד, סאובתיה ביה. יד דא, אורייתא, אנש, ארי ימות במשכנא: כל דעליל למשכנא וכל דבמשכנא, יהי מסאב שבעא יומין. טו וכול מן דחסף פתיח, דלית מגופת שייע מקף עלוהי--מסאב, הוא. טז וכול דיקרב על אפי חקלא, בקטיל חרבא או במיתא, או בגרמא דאנשא, או בקברא--יהי מסאב, שבעא יומין. יז וייסבון, לדמסאב, מעפר, יקידת חטתא; וייתין עלוהי מי מבוע, למן. יח וייסב איזובא ויטבול במיא, גבר דכי, וידי על משכנא ועל כל מניא, ועל נפשתא דהוו תמן; ועל דיקרב, בגרמא או בקטילא, או במיתא, או בקברא. יט וידי דכיא על מסאבא, ביומא תליתאה וביומא שביעאה; וידכיניה ביומא שביעאה, ויצבע לבושוהי ויסחי במיא וידכי ברמשא. כ וגבר דיסתאב ולא ידי עלוהי, וישתיצי אנשא ההוא מגו קהלא: ארי ית מקדשא דה' סאיב, מי אדיותא לא אזדריקו עלוהי--מסאב הוא. כא ותהי להון, לקיים עלם; ודמדי מי אדיותא, יצבע לבושוהי, ודיקרב במי אדיותא, יהי מסאב עד רמשא. כב וכול דיקרב ביה מסאבא, יהי מסאב; ואנש דיקרב ביה, יהי מסאב עד רמשא. {פ}