תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק ד

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  ב דבר אל־בני ישראל, לאמור--נפש כי־תחטא בשגגה מכול מצוות יהוה, אשר לא תיעשינה; ועשה, מאחת מהנה.  ג אם הכוהן המשיח יחטא, לאשמת העם:  והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן־בקר תמים, ליהוה--לחטאת.  ד והביא את־הפר, אל־פתח אוהל מועד--לפני יהוה; וסמך את־ידו על־ראש הפר, ושחט את־הפר לפני יהוה.  ה ולקח הכוהן המשיח, מדם הפר; והביא אותו, אל־אוהל מועד.  ו וטבל הכוהן את־אצבעו, בדם; והזה מן־הדם שבע פעמים, לפני יהוה, את־פני, פרוכת הקודש.  ז ונתן הכוהן מן־הדם על־קרנות מזבח קטורת הסמים, לפני יהוה, אשר, באוהל מועד; ואת כל־דם הפר, ישפוך אל־יסוד מזבח העולה, אשר־פתח, אוהל מועד.  ח ואת־כל־חלב פר החטאת, ירים ממנו--את־החלב, המכסה על־הקרב, ואת כל־החלב, אשר על־הקרב.  ט ואת, שתי הכליות, ואת־החלב אשר עליהן, אשר על־הכסלים; ואת־היותרת, על־הכבד, על־הכליות, יסירנה.  י כאשר יורם, משור זבח השלמים; והקטירם, הכוהן, על, מזבח העולה.  יא ואת־עור הפר ואת־כל־בשרו, על־ראשו ועל־כרעיו; וקרבו, ופרשו.  יב והוציא את־כל־הפר אל־מחוץ למחנה אל־מקום טהור, אל־שפך הדשן, ושרף אותו על־עצים, באש; על־שפך הדשן, יישרף.  {פ}

יג ואם כל־עדת ישראל, ישגו, ונעלם דבר, מעיני הקהל; ועשו אחת מכל־מצוות יהוה, אשר לא־תיעשינה--ואשמו.  יד ונודעה, החטאת, אשר חטאו, עליה--והקריבו הקהל פר בן־בקר, לחטאת, והביאו אותו, לפני אוהל מועד.  טו וסמכו זקני העדה את־ידיהם, על־ראש הפר--לפני יהוה; ושחט את־הפר, לפני יהוה.  טז והביא הכוהן המשיח, מדם הפר, אל־אוהל, מועד.  יז וטבל הכוהן אצבעו, מן־הדם; והזה שבע פעמים, לפני יהוה, את, פני הפרוכת.  יח ומן־הדם ייתן על־קרנות המזבח, אשר לפני יהוה, אשר, באוהל מועד; ואת כל־הדם, ישפוך אל־יסוד מזבח העולה, אשר־פתח, אוהל מועד.  יט ואת כל־חלבו, ירים ממנו; והקטיר, המזבחה.  כ ועשה לפר--כאשר עשה לפר החטאת, כן יעשה־לו; וכיפר עליהם הכוהן, ונסלח להם.  כא והוציא את־הפר, אל־מחוץ למחנה, ושרף אותו, כאשר שרף את הפר הראשון:  חטאת הקהל, הוא.  {פ}

כב אשר נשיא, יחטא; ועשה אחת מכל־מצוות יהוה אלוהיו אשר לא־תיעשינה, בשגגה--ואשם.  כג או־הודע אליו חטאתו, אשר חטא בה--והביא את־קרבנו שעיר עיזים, זכר תמים.  כד וסמך ידו, על־ראש השעיר, ושחט אותו במקום אשר־ישחט את־העולה, לפני יהוה; חטאת, הוא.  כה ולקח הכוהן מדם החטאת, באצבעו, ונתן, על־קרנות מזבח העולה; ואת־דמו ישפוך, אל־יסוד מזבח העולה.  כו ואת־כל־חלבו יקטיר המזבחה, כחלב זבח השלמים; וכיפר עליו הכוהן מחטאתו, ונסלח לו.  {פ}

כז ואם־נפש אחת תחטא בשגגה, מעם הארץ:  בעשותה אחת ממצוות יהוה, אשר לא־תיעשינה--ואשם.  כח או הודע אליו, חטאתו אשר חטא--והביא קרבנו שעירת עיזים, תמימה נקבה, על־חטאתו, אשר חטא.  כט וסמך, את־ידו, על, ראש החטאת; ושחט, את־החטאת, במקום, העולה.  ל ולקח הכוהן מדמה, באצבעו, ונתן, על־קרנות מזבח העולה; ואת־כל־דמה ישפוך, אל־יסוד המזבח.  לא ואת־כל־חלבה יסיר, כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים, והקטיר הכוהן המזבחה, לריח ניחוח ליהוה; וכיפר עליו הכוהן, ונסלח לו.  {פ}

לב ואם־כבש יביא קרבנו, לחטאת--נקבה תמימה, יביאנה.  לג וסמך, את־ידו, על, ראש החטאת; ושחט אותה, לחטאת, במקום, אשר ישחט את־העולה.  לד ולקח הכוהן מדם החטאת, באצבעו, ונתן, על־קרנות מזבח העולה; ואת־כל־דמה ישפוך, אל־יסוד המזבח.  לה ואת־כל־חלבה יסיר, כאשר יוסר חלב־הכשב מזבח השלמים, והקטיר הכוהן אותם המזבחה, על אישי יהוה; וכיפר עליו הכוהן על־חטאתו אשר־חטא, ונסלח לו.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז