תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק א

א ויקרא, אל־משה; וידבר יהוה אליו, מאוהל מועד לאמור.  ב דבר אל־בני ישראל, ואמרת אליהם, אדם כי־יקריב מכם קרבן, ליהוה--מן־הבהמה, מן־הבקר ומן־הצאן, תקריבו, את־קרבנכם.  ג אם־עולה קרבנו מן־הבקר, זכר תמים יקריבנו; אל־פתח אוהל מועד, יקריב אותו, לרצונו, לפני יהוה.  ד וסמך ידו, על ראש העולה; ונרצה לו, לכפר עליו.  ה ושחט את־בן הבקר, לפני יהוה; והקריבו בני אהרון הכוהנים, את־הדם, וזרקו את־הדם על־המזבח סביב, אשר־פתח אוהל מועד.  ו והפשיט, את־העולה; וניתח אותה, לנתחיה.  ז ונתנו בני אהרון הכוהן, אש--על־המזבח; וערכו עצים, על־האש.  ח וערכו, בני אהרון הכוהנים, את הנתחים, את־הראש ואת־הפדר--על־העצים אשר על־האש, אשר על־המזבח.  ט וקרבו וכרעיו, ירחץ במים; והקטיר הכוהן את־הכול המזבחה, עולה אישה ריח־ניחוח ליהוה.  {ס}

י ואם־מן־הצאן קרבנו מן־הכשבים או מן־העיזים, לעולה--זכר תמים, יקריבנו.  יא ושחט אותו על ירך המזבח, צפונה--לפני יהוה; וזרקו בני אהרון הכוהנים את־דמו, על־המזבח--סביב.  יב וניתח אותו לנתחיו, ואת־ראשו ואת־פדרו; וערך הכוהן, אותם, על־העצים אשר על־האש, אשר על־המזבח.  יג והקרב והכרעיים, ירחץ במים; והקריב הכוהן את־הכול, והקטיר המזבחה--עולה הוא אישה ריח ניחוח, ליהוה.  {פ}

יד ואם מן־העוף עולה קרבנו, ליהוה:  והקריב מן־התורים, או מן־בני היונה--את־קרבנו.  טו והקריבו הכוהן, אל־המזבח, ומלק את־ראשו, והקטיר המזבחה; ונמצה דמו, על קיר המזבח.  טז והסיר את־מוראתו, בנוצתה; והשליך אותה אצל המזבח, קדמה--אל־מקום, הדשן.  יז ושיסע אותו בכנפיו, לא יבדיל, והקטיר אותו הכוהן המזבחה, על־העצים אשר על־האש:  עולה הוא, אישה ריח ניחוח--ליהוה.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז