תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב צו את־אהרון ואת־בניו לאמור, זאת תורת העולה: היא העולה על מוקדה על־המזבח כל־הלילה, עד־הבוקר, ואש המזבח, תוקד בו. ג ולבש הכוהן מידו בד, ומכנסי־בד ילבש על־בשרו, והרים את־הדשן אשר תאכל האש את־העולה, על־המזבח; ושמו, אצל המזבח. ד ופשט, את־בגדיו, ולבש, בגדים אחרים; והוציא את־הדשן אל־מחוץ למחנה, אל־מקום טהור. ה והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה, וביער עליה הכוהן עצים בבוקר בבוקר; וערך עליה העולה, והקטיר עליה חלבי השלמים. ו אש, תמיד תוקד על־המזבח--לא תכבה. {ס}
ז וזאת תורת, המנחה: הקרב אותה בני־אהרון לפני יהוה, אל־פני המזבח. ח והרים ממנו בקומצו, מסולת המנחה ומשמנה, ואת כל־הלבונה, אשר על־המנחה; והקטיר המזבח, ריח ניחוח אזכרתה--ליהוה. ט והנותרת ממנה, יאכלו אהרון ובניו; מצות תיאכל במקום קדוש, בחצר אוהל־מועד יאכלוה. י לא תיאפה חמץ, חלקם נתתי אותה מאישיי; קודש קודשים היא, כחטאת וכאשם. יא כל־זכר בבני אהרון, יאכלנה--חוק־עולם לדורותיכם, מאישי יהוה; כול אשר־ייגע בהם, יקדש. {פ}
יב וידבר יהוה, אל־משה לאמור. יג זה קרבן אהרון ובניו אשר־יקריבו ליהוה, ביום הימשח אותו--עשירית האיפה סולת מנחה, תמיד: מחציתה בבוקר, ומחציתה בערב. יד על־מחבת, בשמן תיעשה--מורבכת תביאנה; תופיני מנחת פיתים, תקריב ריח־ניחוח ליהוה. טו והכוהן המשיח תחתיו מבניו, יעשה אותה; חוק־עולם, ליהוה כליל תוקטר. טז וכל־מנחת כוהן כליל תהיה, לא תיאכל. {פ}
יז וידבר יהוה, אל־משה לאמור. יח דבר אל־אהרון ואל־בניו לאמור, זאת תורת החטאת: במקום אשר תישחט העולה תישחט החטאת, לפני יהוה--קודש קודשים, היא. יט הכוהן המחטא אותה, יאכלנה; במקום קדוש תיאכל, בחצר אוהל מועד. כ כול אשר־ייגע בבשרה, יקדש; ואשר ייזה מדמה, על־הבגד--אשר ייזה עליה, תכבס במקום קדוש. כא וכלי־חרש אשר תבושל־בו, יישבר; ואם־בכלי נחושת בושלה, ומורק ושוטף במים. כב כל־זכר בכוהנים, יאכל אותה; קודש קודשים, היא. כג וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אוהל מועד, לכפר בקודש--לא תיאכל; באש, תישרף. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז