תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב ואל־בני ישראל, תאמר, איש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בישראל אשר ייתן מזרעו למולך, מות יומת; עם הארץ, ירגמוהו באבן. ג ואני אתן את־פניי, באיש ההוא, והכרתי אותו, מקרב עמו: כי מזרעו, נתן למולך--למען טמא את־מקדשי, ולחלל את־שם קודשי. ד ואם העלם יעלימו עם הארץ את־עיניהם, מן־האיש ההוא, בתיתו מזרעו, למולך--לבלתי, המית אותו. ה ושמתי אני את־פניי באיש ההוא, ובמשפחתו; והכרתי אותו ואת כל־הזונים אחריו, לזנות אחרי המולך--מקרב עמם. ו והנפש, אשר תפנה אל־האובות ואל־היידעונים, לזנות, אחריהם--ונתתי את־פניי בנפש ההיא, והכרתי אותו מקרב עמו. ז והתקדשתם--והייתם, קדושים: כי אני יהוה, אלוהיכם. ח ושמרתם, את־חוקותיי, ועשיתם, אותם: אני יהוה, מקדשכם. ט כי־איש איש, אשר יקלל את־אביו ואת־אימו--מות יומת: אביו ואימו קילל, דמיו בו. י ואיש, אשר ינאף את־אשת איש, אשר ינאף, את־אשת ריעהו--מות־יומת הנואף, והנואפת. יא ואיש, אשר ישכב את־אשת אביו--ערוות אביו, גילה; מות־יומתו שניהם, דמיהם בם. יב ואיש, אשר ישכב את־כלתו--מות יומתו, שניהם: תבל עשו, דמיהם בם. יג ואיש, אשר ישכב את־זכר משכבי אישה--תועבה עשו, שניהם; מות יומתו, דמיהם בם. יד ואיש, אשר ייקח את־אישה ואת־אימה--זימה היא; באש ישרפו אותו, ואתהן, ולא־תהיה זימה, בתוככם. טו ואיש, אשר ייתן שכובתו בבהמה--מות יומת; ואת־הבהמה, תהרוגו. טז ואישה, אשר תקרב אל־כל־בהמה לרבעה אותה--והרגת את־האישה, ואת־הבהמה; מות יומתו, דמיהם בם. יז ואיש אשר־ייקח את־אחותו בת־אביו או בת־אימו וראה את־ערוותה והיא־תראה את־ערוותו, חסד הוא--ונכרתו, לעיני בני עמם; ערוות אחותו גילה, עוונו יישא. יח ואיש אשר־ישכב את־אישה דווה, וגילה את־ערוותה את־מקורה הערה, והיא, גילתה את־מקור דמיה--ונכרתו שניהם, מקרב עמם. יט וערוות אחות אימך ואחות אביך, לא תגלה: כי את־שארו הערה, עוונם יישאו. כ ואיש, אשר ישכב את־דודתו--ערוות דודו, גילה; חטאם יישאו, ערירים ימותו. כא ואיש, אשר ייקח את־אשת אחיו--נידה היא; ערוות אחיו גילה, ערירים יהיו. כב ושמרתם את־כל־חוקותיי ואת־כל־משפטיי, ועשיתם אותם; ולא־תקיא אתכם, הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה, לשבת בה. כג ולא תלכו בחוקות הגוי, אשר־אני משלח מפניכם: כי את־כל־אלה עשו, ואקוץ בם. כד ואומר לכם, אתם תירשו את־אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש: אני יהוה אלוהיכם, אשר־הבדלתי אתכם מן־העמים. כה והבדלתם בין־הבהמה הטהורה, לטמאה, ובין־העוף הטמא, לטהור; ולא־תשקצו את־נפשותיכם בבהמה ובעוף, ובכול אשר תרמוש האדמה, אשר־הבדלתי לכם, לטמא. כו והייתם לי קדושים, כי קדוש אני יהוה; ואבדיל אתכם מן־העמים, להיות לי. כז ואיש או־אישה, כי־יהיה בהם אוב או יידעוני--מות יומתו; באבן ירגמו אותם, דמיהם בם. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז