תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק כ

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ב ואל-בני ישראל, תאמר, איש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בישראל אשר ייתן מזרעו למולך, מות יומת; עם הארץ, ירגמוהו באבן.  ג ואני אתן את-פניי, באיש ההוא, והכרתי אותו, מקרב עמו:  כי מזרעו, נתן למולך--למען טמא את-מקדשי, ולחלל את-שם קודשי.  ד ואם העלם יעלימו עם הארץ את-עיניהם, מן-האיש ההוא, בתיתו מזרעו, למולך--לבלתי, המית אותו.  ה ושמתי אני את-פניי באיש ההוא, ובמשפחתו; והכרתי אותו ואת כל-הזונים אחריו, לזנות אחרי המולך--מקרב עמם.  ו והנפש, אשר תפנה אל-האובות ואל-היידעונים, לזנות, אחריהם--ונתתי את-פניי בנפש ההיא, והכרתי אותו מקרב עמו.  ז והתקדשתם--והייתם, קדושים:  כי אני יהוה, אלוהיכם.  ח ושמרתם, את-חוקותיי, ועשיתם, אותם:  אני יהוה, מקדשכם.  ט כי-איש איש, אשר יקלל את-אביו ואת-אימו--מות יומת:  אביו ואימו קילל, דמיו בו.  י ואיש, אשר ינאף את-אשת איש, אשר ינאף, את-אשת ריעהו--מות-יומת הנואף, והנואפת.  יא ואיש, אשר ישכב את-אשת אביו--ערוות אביו, גילה; מות-יומתו שניהם, דמיהם בם.  יב ואיש, אשר ישכב את-כלתו--מות יומתו, שניהם:  תבל עשו, דמיהם בם.  יג ואיש, אשר ישכב את-זכר משכבי אישה--תועבה עשו, שניהם; מות יומתו, דמיהם בם.  יד ואיש, אשר ייקח את-אישה ואת-אימה--זימה היא; באש ישרפו אותו, ואתהן, ולא-תהיה זימה, בתוככם.  טו ואיש, אשר ייתן שכובתו בבהמה--מות יומת; ואת-הבהמה, תהרוגו.  טז ואישה, אשר תקרב אל-כל-בהמה לרבעה אותה--והרגת את-האישה, ואת-הבהמה; מות יומתו, דמיהם בם.  יז ואיש אשר-ייקח את-אחותו בת-אביו או בת-אימו וראה את-ערוותה והיא-תראה את-ערוותו, חסד הוא--ונכרתו, לעיני בני עמם; ערוות אחותו גילה, עוונו יישא.  יח ואיש אשר-ישכב את-אישה דווה, וגילה את-ערוותה את-מקורה הערה, והיא, גילתה את-מקור דמיה--ונכרתו שניהם, מקרב עמם.  יט וערוות אחות אימך ואחות אביך, לא תגלה:  כי את-שארו הערה, עוונם יישאו.  כ ואיש, אשר ישכב את-דודתו--ערוות דודו, גילה; חטאם יישאו, ערירים ימותו.  כא ואיש, אשר ייקח את-אשת אחיו--נידה היא; ערוות אחיו גילה, ערירים יהיו.  כב ושמרתם את-כל-חוקותיי ואת-כל-משפטיי, ועשיתם אותם; ולא-תקיא אתכם, הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה, לשבת בה.  כג ולא תלכו בחוקות הגוי, אשר-אני משלח מפניכם:  כי את-כל-אלה עשו, ואקוץ בם.  כד ואומר לכם, אתם תירשו את-אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש:  אני יהוה אלוהיכם, אשר-הבדלתי אתכם מן-העמים.  כה והבדלתם בין-הבהמה הטהורה, לטמאה, ובין-העוף הטמא, לטהור; ולא-תשקצו את-נפשותיכם בבהמה ובעוף, ובכול אשר תרמוש האדמה, אשר-הבדלתי לכם, לטמא.  כו והייתם לי קדושים, כי קדוש אני יהוה; ואבדיל אתכם מן-העמים, להיות לי.  כז ואיש או-אישה, כי-יהיה בהם אוב או יידעוני--מות יומתו; באבן ירגמו אותם, דמיהם בם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז