תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כ

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  ב ואל־בני ישראל, תאמר, איש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בישראל אשר ייתן מזרעו למולך, מות יומת; עם הארץ, ירגמוהו באבן.  ג ואני אתן את־פניי, באיש ההוא, והכרתי אותו, מקרב עמו:  כי מזרעו, נתן למולך--למען טמא את־מקדשי, ולחלל את־שם קודשי.  ד ואם העלם יעלימו עם הארץ את־עיניהם, מן־האיש ההוא, בתיתו מזרעו, למולך--לבלתי, המית אותו.  ה ושמתי אני את־פניי באיש ההוא, ובמשפחתו; והכרתי אותו ואת כל־הזונים אחריו, לזנות אחרי המולך--מקרב עמם.  ו והנפש, אשר תפנה אל־האובות ואל־היידעונים, לזנות, אחריהם--ונתתי את־פניי בנפש ההיא, והכרתי אותו מקרב עמו.  ז והתקדשתם--והייתם, קדושים:  כי אני יהוה, אלוהיכם.  ח ושמרתם, את־חוקותיי, ועשיתם, אותם:  אני יהוה, מקדשכם.  ט כי־איש איש, אשר יקלל את־אביו ואת־אימו--מות יומת:  אביו ואימו קילל, דמיו בו.  י ואיש, אשר ינאף את־אשת איש, אשר ינאף, את־אשת ריעהו--מות־יומת הנואף, והנואפת.  יא ואיש, אשר ישכב את־אשת אביו--ערוות אביו, גילה; מות־יומתו שניהם, דמיהם בם.  יב ואיש, אשר ישכב את־כלתו--מות יומתו, שניהם:  תבל עשו, דמיהם בם.  יג ואיש, אשר ישכב את־זכר משכבי אישה--תועבה עשו, שניהם; מות יומתו, דמיהם בם.  יד ואיש, אשר ייקח את־אישה ואת־אימה--זימה היא; באש ישרפו אותו, ואתהן, ולא־תהיה זימה, בתוככם.  טו ואיש, אשר ייתן שכובתו בבהמה--מות יומת; ואת־הבהמה, תהרוגו.  טז ואישה, אשר תקרב אל־כל־בהמה לרבעה אותה--והרגת את־האישה, ואת־הבהמה; מות יומתו, דמיהם בם.  יז ואיש אשר־ייקח את־אחותו בת־אביו או בת־אימו וראה את־ערוותה והיא־תראה את־ערוותו, חסד הוא--ונכרתו, לעיני בני עמם; ערוות אחותו גילה, עוונו יישא.  יח ואיש אשר־ישכב את־אישה דווה, וגילה את־ערוותה את־מקורה הערה, והיא, גילתה את־מקור דמיה--ונכרתו שניהם, מקרב עמם.  יט וערוות אחות אימך ואחות אביך, לא תגלה:  כי את־שארו הערה, עוונם יישאו.  כ ואיש, אשר ישכב את־דודתו--ערוות דודו, גילה; חטאם יישאו, ערירים ימותו.  כא ואיש, אשר ייקח את־אשת אחיו--נידה היא; ערוות אחיו גילה, ערירים יהיו.  כב ושמרתם את־כל־חוקותיי ואת־כל־משפטיי, ועשיתם אותם; ולא־תקיא אתכם, הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה, לשבת בה.  כג ולא תלכו בחוקות הגוי, אשר־אני משלח מפניכם:  כי את־כל־אלה עשו, ואקוץ בם.  כד ואומר לכם, אתם תירשו את־אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש:  אני יהוה אלוהיכם, אשר־הבדלתי אתכם מן־העמים.  כה והבדלתם בין־הבהמה הטהורה, לטמאה, ובין־העוף הטמא, לטהור; ולא־תשקצו את־נפשותיכם בבהמה ובעוף, ובכול אשר תרמוש האדמה, אשר־הבדלתי לכם, לטמא.  כו והייתם לי קדושים, כי קדוש אני יהוה; ואבדיל אתכם מן־העמים, להיות לי.  כז ואיש או־אישה, כי־יהיה בהם אוב או יידעוני--מות יומתו; באבן ירגמו אותם, דמיהם בם.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז