תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א וידבר יהוה, אל-משה, אחרי מות, שני בני אהרון--בקורבתם לפני-יהוה, וימותו. ב ויאמר יהוה אל-משה, דבר אל-אהרון אחיך, ואל-יבוא בכל-עת אל-הקודש, מבית לפרוכת--אל-פני הכפורת אשר על-הארון, ולא ימות, כי בענן, איראה על-הכפורת. ג בזאת יבוא אהרון, אל-הקודש: בפר בן-בקר לחטאת, ואיל לעולה. ד כתונת-בד קודש ילבש, ומכנסי-בד יהיו על-בשרו, ובאבנט בד יחגור, ובמצנפת בד יצנוף; בגדי-קודש הם, ורחץ במים את-בשרו ולבשם. ה ומאת, עדת בני ישראל, ייקח שני-שעירי עיזים, לחטאת; ואיל אחד, לעולה. ו והקריב אהרון את-פר החטאת, אשר-לו; וכיפר בעדו, ובעד ביתו. ז ולקח, את-שני השעירים; והעמיד אותם לפני יהוה, פתח אוהל מועד. ח ונתן אהרון על-שני השעירים, גורלות--גורל אחד ליהוה, וגורל אחד לעזאזל. ט והקריב אהרון את-השעיר, אשר עלה עליו הגורל ליהוה; ועשהו, חטאת. י והשעיר, אשר עלה עליו הגורל לעזאזל, יועמד-חי לפני יהוה, לכפר עליו--לשלח אותו לעזאזל, המדברה. יא והקריב אהרון את-פר החטאת, אשר-לו, וכיפר בעדו, ובעד ביתו; ושחט את-פר החטאת, אשר-לו. יב ולקח מלוא-המחתה גחלי-אש מעל המזבח, מלפני יהוה, ומלוא חופניו, קטורת סמים דקה; והביא, מבית לפרוכת. יג ונתן את-הקטורת על-האש, לפני יהוה; וכיסה ענן הקטורת, את-הכפורת אשר על-העדות--ולא ימות. יד ולקח מדם הפר, והזה באצבעו על-פני הכפורת קדמה; ולפני הכפורת, יזה שבע-פעמים מן-הדם--באצבעו. טו ושחט את-שעיר החטאת, אשר לעם, והביא את-דמו, אל-מבית לפרוכת; ועשה את-דמו, כאשר עשה לדם הפר, והזה אותו על-הכפורת, ולפני הכפורת. טז וכיפר על-הקודש, מטומאות בני ישראל, ומפשעיהם, לכל-חטאותם; וכן יעשה, לאוהל מועד, השוכן איתם, בתוך טומאותם. יז וכל-אדם לא-יהיה באוהל מועד, בבואו לכפר בקודש--עד-צאתו; וכיפר בעדו ובעד ביתו, ובעד כל-קהל ישראל. יח ויצא, אל-המזבח אשר לפני-יהוה--וכיפר עליו; ולקח מדם הפר, ומדם השעיר, ונתן על-קרנות המזבח, סביב. יט והזה עליו מן-הדם באצבעו, שבע פעמים; וטיהרו וקידשו, מטומאות בני ישראל. כ וכילה מכפר את-הקודש, ואת-אוהל מועד ואת-המזבח; והקריב, את-השעיר החי. כא וסמך אהרון את-שתי ידיו, על ראש השעיר החי, והתוודה עליו את-כל-עוונות בני ישראל, ואת-כל-פשעיהם לכל-חטאותם; ונתן אותם על-ראש השעיר, ושילח ביד-איש עיתי המדברה. כב ונשא השעיר עליו את-כל-עוונותם, אל-ארץ גזירה; ושילח את-השעיר, במדבר. כג ובא אהרון, אל-אוהל מועד, ופשט את-בגדי הבד, אשר לבש בבואו אל-הקודש; והניחם, שם. כד ורחץ את-בשרו במים במקום קדוש, ולבש את-בגדיו; ויצא, ועשה את-עולתו ואת-עולת העם, וכיפר בעדו, ובעד העם. כה ואת חלב החטאת, יקטיר המזבחה. כו והמשלח את-השעיר, לעזאזל--יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה. כז ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת, אשר הובא את-דמם לכפר בקודש--יוציא, אל-מחוץ למחנה; ושרפו באש, את-עורותם ואת-בשרם ואת-פרשם. כח והשורף אותם--יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה. כט והייתה לכם, לחוקת עולם: בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את-נפשותיכם, וכל-מלאכה לא תעשו--האזרח, והגר הגר בתוככם. ל כי-ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם: מכול, חטאותיכם, לפני יהוה, תטהרו. לא שבת שבתון היא לכם, ועיניתם את-נפשותיכם--חוקת, עולם. לב וכיפר הכוהן אשר-ימשח אותו, ואשר ימלא את-ידו, לכהן, תחת אביו; ולבש את-בגדי הבד, בגדי הקודש. לג וכיפר את-מקדש הקודש, ואת-אוהל מועד ואת-המזבח יכפר; ועל הכוהנים ועל-כל-עם הקהל, יכפר. לד והייתה-זאת לכם לחוקת עולם, לכפר על-בני ישראל מכל-חטאותם--אחת, בשנה; ויעש, כאשר ציווה יהוה את-משה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז