תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק טז

א וידבר יהוה, אל-משה, אחרי מות, שני בני אהרון--בקורבתם לפני-יהוה, וימותו.  ב ויאמר יהוה אל-משה, דבר אל-אהרון אחיך, ואל-יבוא בכל-עת אל-הקודש, מבית לפרוכת--אל-פני הכפורת אשר על-הארון, ולא ימות, כי בענן, איראה על-הכפורת.  ג בזאת יבוא אהרון, אל-הקודש:  בפר בן-בקר לחטאת, ואיל לעולה.  ד כתונת-בד קודש ילבש, ומכנסי-בד יהיו על-בשרו, ובאבנט בד יחגור, ובמצנפת בד יצנוף; בגדי-קודש הם, ורחץ במים את-בשרו ולבשם.  ה ומאת, עדת בני ישראל, ייקח שני-שעירי עיזים, לחטאת; ואיל אחד, לעולה.  ו והקריב אהרון את-פר החטאת, אשר-לו; וכיפר בעדו, ובעד ביתו.  ז ולקח, את-שני השעירים; והעמיד אותם לפני יהוה, פתח אוהל מועד.  ח ונתן אהרון על-שני השעירים, גורלות--גורל אחד ליהוה, וגורל אחד לעזאזל.  ט והקריב אהרון את-השעיר, אשר עלה עליו הגורל ליהוה; ועשהו, חטאת.  י והשעיר, אשר עלה עליו הגורל לעזאזל, יועמד-חי לפני יהוה, לכפר עליו--לשלח אותו לעזאזל, המדברה.  יא והקריב אהרון את-פר החטאת, אשר-לו, וכיפר בעדו, ובעד ביתו; ושחט את-פר החטאת, אשר-לו.  יב ולקח מלוא-המחתה גחלי-אש מעל המזבח, מלפני יהוה, ומלוא חופניו, קטורת סמים דקה; והביא, מבית לפרוכת.  יג ונתן את-הקטורת על-האש, לפני יהוה; וכיסה ענן הקטורת, את-הכפורת אשר על-העדות--ולא ימות.  יד ולקח מדם הפר, והזה באצבעו על-פני הכפורת קדמה; ולפני הכפורת, יזה שבע-פעמים מן-הדם--באצבעו.  טו ושחט את-שעיר החטאת, אשר לעם, והביא את-דמו, אל-מבית לפרוכת; ועשה את-דמו, כאשר עשה לדם הפר, והזה אותו על-הכפורת, ולפני הכפורת.  טז וכיפר על-הקודש, מטומאות בני ישראל, ומפשעיהם, לכל-חטאותם; וכן יעשה, לאוהל מועד, השוכן איתם, בתוך טומאותם.  יז וכל-אדם לא-יהיה באוהל מועד, בבואו לכפר בקודש--עד-צאתו; וכיפר בעדו ובעד ביתו, ובעד כל-קהל ישראל.  יח ויצא, אל-המזבח אשר לפני-יהוה--וכיפר עליו; ולקח מדם הפר, ומדם השעיר, ונתן על-קרנות המזבח, סביב.  יט והזה עליו מן-הדם באצבעו, שבע פעמים; וטיהרו וקידשו, מטומאות בני ישראל.  כ וכילה מכפר את-הקודש, ואת-אוהל מועד ואת-המזבח; והקריב, את-השעיר החי.  כא וסמך אהרון את-שתי ידיו, על ראש השעיר החי, והתוודה עליו את-כל-עוונות בני ישראל, ואת-כל-פשעיהם לכל-חטאותם; ונתן אותם על-ראש השעיר, ושילח ביד-איש עיתי המדברה.  כב ונשא השעיר עליו את-כל-עוונותם, אל-ארץ גזירה; ושילח את-השעיר, במדבר.  כג ובא אהרון, אל-אוהל מועד, ופשט את-בגדי הבד, אשר לבש בבואו אל-הקודש; והניחם, שם.  כד ורחץ את-בשרו במים במקום קדוש, ולבש את-בגדיו; ויצא, ועשה את-עולתו ואת-עולת העם, וכיפר בעדו, ובעד העם.  כה ואת חלב החטאת, יקטיר המזבחה.  כו והמשלח את-השעיר, לעזאזל--יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה.  כז ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת, אשר הובא את-דמם לכפר בקודש--יוציא, אל-מחוץ למחנה; ושרפו באש, את-עורותם ואת-בשרם ואת-פרשם.  כח והשורף אותם--יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה.  כט והייתה לכם, לחוקת עולם:  בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את-נפשותיכם, וכל-מלאכה לא תעשו--האזרח, והגר הגר בתוככם.  ל כי-ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם:  מכול, חטאותיכם, לפני יהוה, תטהרו.  לא שבת שבתון היא לכם, ועיניתם את-נפשותיכם--חוקת, עולם.  לב וכיפר הכוהן אשר-ימשח אותו, ואשר ימלא את-ידו, לכהן, תחת אביו; ולבש את-בגדי הבד, בגדי הקודש.  לג וכיפר את-מקדש הקודש, ואת-אוהל מועד ואת-המזבח יכפר; ועל הכוהנים ועל-כל-עם הקהל, יכפר.  לד והייתה-זאת לכם לחוקת עולם, לכפר על-בני ישראל מכל-חטאותם--אחת, בשנה; ויעש, כאשר ציווה יהוה את-משה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז