תנ"ך - ויקרא - הכול פרק ד  
האזנה לפרק זה


ויקרא פרק ד

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר--נֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה, מֵאַחַת מֵהֵנָּה.  ג אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם:  וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן-בָּקָר תָּמִים, לַיהוָה--לְחַטָּאת.  ד וְהֵבִיא אֶת-הַפָּר, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד--לִפְנֵי יְהוָה; וְסָמַךְ אֶת-יָדוֹ עַל-רֹאשׁ הַפָּר, וְשָׁחַט אֶת-הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה.  ה וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר; וְהֵבִיא אֹתוֹ, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד.  ו וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת-אֶצְבָּעוֹ, בַּדָּם; וְהִזָּה מִן-הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֶת-פְּנֵי, פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.  ז וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן-הַדָּם עַל-קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים, לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל-דַּם הַפָּר, יִשְׁפֹּךְ אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  ח וְאֶת-כָּל-חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת, יָרִים מִמֶּנּוּ--אֶת-הַחֵלֶב, הַמְכַסֶּה עַל-הַקֶּרֶב, וְאֵת כָּל-הַחֵלֶב, אֲשֶׁר עַל-הַקֶּרֶב.  ט וְאֵת, שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת-הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן, אֲשֶׁר עַל-הַכְּסָלִים; וְאֶת-הַיֹּתֶרֶת, עַל-הַכָּבֵד, עַל-הַכְּלָיוֹת, יְסִירֶנָּה.  י כַּאֲשֶׁר יוּרַם, מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְהִקְטִירָם, הַכֹּהֵן, עַל, מִזְבַּח הָעֹלָה.  יא וְאֶת-עוֹר הַפָּר וְאֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ, עַל-רֹאשׁוֹ וְעַל-כְּרָעָיו; וְקִרְבּוֹ, וּפִרְשׁוֹ.  יב וְהוֹצִיא אֶת-כָּל-הַפָּר אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל-מָקוֹם טָהוֹר, אֶל-שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל-עֵצִים, בָּאֵשׁ; עַל-שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, יִשָּׂרֵף.  {פ}
יג וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל-מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁמוּ.  יד וְנוֹדְעָה, הַחַטָּאת, אֲשֶׁר חָטְאוּ, עָלֶיהָ--וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן-בָּקָר, לְחַטָּאת, וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד.  טו וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-רֹאשׁ הַפָּר--לִפְנֵי יְהוָה; וְשָׁחַט אֶת-הַפָּר, לִפְנֵי יְהוָה.  טז וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר, אֶל-אֹהֶל, מוֹעֵד.  יז וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ, מִן-הַדָּם; וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֵת, פְּנֵי הַפָּרֹכֶת.  יח וּמִן-הַדָּם יִתֵּן עַל-קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל-הַדָּם, יִשְׁפֹּךְ אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  יט וְאֵת כָּל-חֶלְבּוֹ, יָרִים מִמֶּנּוּ; וְהִקְטִיר, הַמִּזְבֵּחָה.  כ וְעָשָׂה לַפָּר--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כֵּן יַעֲשֶׂה-לּוֹ; וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לָהֶם.  כא וְהוֹצִיא אֶת-הַפָּר, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׂרַף אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן:  חַטַּאת הַקָּהָל, הוּא.  {פ}
כב אֲשֶׁר נָשִׂיא, יֶחֱטָא; וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה, בִּשְׁגָגָה--וְאָשֵׁם.  כג אוֹ-הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ--וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים, זָכָר תָּמִים.  כד וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל-רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יִשְׁחַט אֶת-הָעֹלָה, לִפְנֵי יְהוָה; חַטָּאת, הוּא.  כה וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל-קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת-דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ, אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה.  כו וְאֶת-כָּל-חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ, וְנִסְלַח לוֹ.  {פ}
כז וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ:  בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁם.  כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא--וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל-חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא.  כט וְסָמַךְ, אֶת-יָדוֹ, עַל, רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט, אֶת-הַחַטָּאת, בִּמְקוֹם, הָעֹלָה.  ל וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל-קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת-כָּל-דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.  לא וְאֶת-כָּל-חֶלְבָּהּ יָסִיר, כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה, לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לוֹ.  {פ}
לב וְאִם-כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ, לְחַטָּאת--נְקֵבָה תְמִימָה, יְבִיאֶנָּה.  לג וְסָמַךְ, אֶת-יָדוֹ, עַל, רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט אֹתָהּ, לְחַטָּאת, בִּמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת-הָעֹלָה.  לד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל-קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת-כָּל-דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.  לה וְאֶת-כָּל-חֶלְבָּהּ יָסִיר, כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב-הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה, עַל אִשֵּׁי יְהוָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל-חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא, וְנִסְלַח לוֹ.  {פ}


תנ"ך - ויקרא - הכול פרק ד