תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יט

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ב דבר אל-כל-עדת בני-ישראל, ואמרת אליהם--קדושים תהיו:  כי קדוש, אני יהוה אלוהיכם.  ג איש אימו ואביו תיראו, ואת-שבתותיי תשמורו:  אני, יהוה אלוהיכם.  ד אל-תפנו, אל-האלילים, ואלוהי מסכה, לא תעשו לכם:  אני, יהוה אלוהיכם.  ה וכי תזבחו זבח שלמים, ליהוה--לרצונכם, תזבחוהו.  ו ביום זבחכם ייאכל, וממוחרת; והנותר עד-יום השלישי, באש יישרף.  ז ואם היאכול ייאכל, ביום השלישי--פיגול הוא, לא יירצה.  ח ואוכליו עוונו יישא, כי-את-קודש יהוה חילל; ונכרתה הנפש ההיא, מעמיה.  ט ובקוצרכם את-קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצור; ולקט קצירך, לא תלקט.  י וכרמך לא תעולל, ופרט כרמך לא תלקט:  לעני ולגר תעזוב אותם, אני יהוה אלוהיכם.  יא לא, תגנובו; ולא-תכחשו ולא-תשקרו, איש בעמיתו.  יב ולא-תישבעו בשמי, לשקר:  וחיללת את-שם אלוהיך, אני יהוה.  יג לא-תעשוק את-ריעך, ולא תגזול; לא-תלין פעולת שכיר, איתך--עד-בוקר.  יד לא-תקלל חירש--ולפני עיוור, לא תיתן מכשול; ויראת מאלוהיך, אני יהוה.  טו לא-תעשו עוול, במשפט--לא-תישא פני-דל, ולא תהדר פני גדול:  בצדק, תשפוט עמיתך.  טז לא-תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על-דם ריעך:  אני, יהוה.  יז לא-תשנא את-אחיך, בלבבך; הוכח תוכיח את-עמיתך, ולא-תישא עליו חטא.  יח לא-תיקום ולא-תיטור את-בני עמך, ואהבת לריעך כמוך:  אני, יהוה.  יט את-חוקותיי, תשמורו--בהמתך לא-תרביע כלאיים, שדך לא-תזרע כלאיים; ובגד כלאיים שעטנז, לא יעלה עליך.  כ ואיש כי-ישכב את-אישה שכבת-זרע, והיא שפחה נחרפת לאיש, והופדה לא נפדתה, או חופשה לא ניתן-לה--ביקורת תהיה לא יומתו, כי-לא חופשה.  כא והביא את-אשמו ליהוה, אל-פתח אוהל מועד--איל, אשם.  כב וכיפר עליו הכוהן באיל האשם, לפני יהוה, על-חטאתו, אשר חטא; ונסלח לו, מחטאתו אשר חטא.  {פ}

כג וכי-תבואו אל-הארץ, ונטעתם כל-עץ מאכל--וערלתם עורלתו, את-פרייו; שלוש שנים, יהיה לכם ערלים--לא ייאכל.  כד ובשנה, הרביעית, יהיה, כל-פרייו--קודש הילולים, ליהוה.  כה ובשנה החמישית, תאכלו את-פרייו, להוסיף לכם, תבואתו:  אני, יהוה אלוהיכם.  כו לא תאכלו, על-הדם; לא תנחשו, ולא תעוננו.  כז לא תקיפו, פאת ראשכם; ולא תשחית, את פאת זקנך.  כח ושרט לנפש, לא תיתנו בבשרכם, וכתובת קעקע, לא תיתנו בכם:  אני, יהוה.  כט אל-תחלל את-בתך, להזנותה; ולא-תזנה הארץ, ומלאה הארץ זימה.  ל את-שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו:  אני, יהוה.  לא אל-תפנו אל-האובות ואל-היידעונים, אל-תבקשו לטומאה בהם:  אני, יהוה אלוהיכם.  לב מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן; ויראת מאלוהיך, אני יהוה.  {ס}

לג וכי-יגור איתך גר, בארצכם--לא תונו, אותו.  לד כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם, ואהבת לו כמוך--כי-גרים הייתם, בארץ מצריים:  אני, יהוה אלוהיכם.  לה לא-תעשו עוול, במשפט, במידה, במשקל ובמשורה.  לו מאזני צדק אבני-צדק, איפת צדק והין צדק--יהיה לכם:  אני יהוה אלוהיכם, אשר-הוצאתי אתכם מארץ מצריים.  לז ושמרתם את-כל-חוקותיי ואת-כל-משפטיי, ועשיתם אותם:  אני, יהוה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז