תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כג

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  ב דבר אל־בני ישראל, ואמרת אליהם, מועדי יהוה, אשר־תקראו אותם מקראי קודש--אלה הם, מועדיי.  ג ששת ימים, תיעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון מקרא־קודש, כל־מלאכה לא תעשו:  שבת היא ליהוה, בכול מושבותיכם.  {פ}

ד אלה מועדי יהוה, מקראי קודש, אשר־תקראו אותם, במועדם.  ה בחודש הראשון, בארבעה עשר לחודש--בין הערביים:  פסח, ליהוה.  ו ובחמישה עשר יום לחודש הזה, חג המצות ליהוה:  שבעת ימים, מצות תאכלו.  ז ביום, הראשון, מקרא־קודש, יהיה לכם; כל־מלאכת עבודה, לא תעשו.  ח והקרבתם אישה ליהוה, שבעת ימים; ביום השביעי מקרא־קודש, כל־מלאכת עבודה לא תעשו.  {פ}

ט וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  י דבר אל־בני ישראל, ואמרת אליהם, כי־תבואו אל־הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את־קצירה--והבאתם את־עומר ראשית קצירכם, אל־הכוהן.  יא והניף את־העומר לפני יהוה, לרצונכם; ממוחרת, השבת, יניפנו, הכוהן.  יב ועשיתם, ביום הניפכם את־העומר, כבש תמים בן־שנתו לעולה, ליהוה.  יג ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן, אישה ליהוה--ריח ניחוח; ונסכו יין, רביעית ההין.  יד ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, עד־עצם היום הזה--עד הביאכם, את־קרבן אלוהיכם:  חוקת עולם לדורותיכם, בכול מושבותיכם.  {ס}

טו וספרתם לכם, ממוחרת השבת, מיום הביאכם, את־עומר התנופה:  שבע שבתות, תמימות תהיינה.  טז עד ממוחרת השבת השביעית, תספרו חמישים יום; והקרבתם מנחה חדשה, ליהוה.  יז ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שתיים שני עשרונים--סולת תהיינה, חמץ תיאפינה:  ביכורים, ליהוה.  יח והקרבתם על־הלחם, שבעת כבשים תמימים בני שנה, ופר בן־בקר אחד, ואילים שניים:  יהיו עולה, ליהוה, ומנחתם ונסכיהם, אישה ריח־ניחוח ליהוה.  יט ועשיתם שעיר־עיזים אחד, לחטאת; ושני כבשים בני שנה, לזבח שלמים.  כ והניף הכוהן אותם על לחם הביכורים תנופה, לפני יהוה, על־שני, כבשים; קודש יהיו ליהוה, לכוהן.  כא וקראתם בעצם היום הזה, מקרא־קודש יהיה לכם--כל־מלאכת עבודה, לא תעשו:  חוקת עולם בכל־מושבותיכם, לדורותיכם.  כב ובקוצרכם את־קציר ארצכם, לא־תכלה פאת שדך בקוצרך, ולקט קצירך, לא תלקט; לעני ולגר תעזוב אותם, אני יהוה אלוהיכם.  {פ}

כג וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  כד דבר אל־בני ישראל, לאמור:  בחודש השביעי באחד לחודש, יהיה לכם שבתון--זכרון תרועה, מקרא־קודש.  כה כל־מלאכת עבודה, לא תעשו; והקרבתם אישה, ליהוה.  {ס}

כו וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  כז אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא־קודש יהיה לכם, ועיניתם, את־נפשותיכם; והקרבתם אישה, ליהוה.  כח וכל־מלאכה לא תעשו, בעצם היום הזה:  כי יום כיפורים, הוא, לכפר עליכם, לפני יהוה אלוהיכם.  כט כי כל־הנפש אשר לא־תעונה, בעצם היום הזה--ונכרתה, מעמיה.  ל וכל־הנפש, אשר תעשה כל־מלאכה, בעצם, היום הזה--והאבדתי את־הנפש ההיא, מקרב עמה.  לא כל־מלאכה, לא תעשו:  חוקת עולם לדורותיכם, בכול מושבותיכם.  לב שבת שבתון הוא לכם, ועיניתם את־נפשותיכם; בתשעה לחודש, בערב--מערב עד־ערב, תשבתו שבתכם.  {פ}

לג וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  לד דבר אל־בני ישראל, לאמור:  בחמישה עשר יום, לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים, ליהוה.  לה ביום הראשון, מקרא־קודש; כל־מלאכת עבודה, לא תעשו.  לו שבעת ימים, תקריבו אישה ליהוה; ביום השמיני מקרא־קודש יהיה לכם והקרבתם אישה ליהוה, עצרת היא--כל־מלאכת עבודה, לא תעשו.  לז אלה מועדי יהוה, אשר־תקראו אותם מקראי קודש:  להקריב אישה ליהוה, עולה ומנחה זבח ונסכים--דבר־יום ביומו.  לח מלבד, שבתות יהוה; ומלבד מתנותיכם, ומלבד כל־נדריכם ומלבד כל־נדבותיכם, אשר תיתנו, ליהוה.  לט אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי, באוספכם את־תבואת הארץ, תחוגו את־חג־יהוה, שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון.  מ ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ־עבות, וערבי־נחל; ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם--שבעת ימים.  מא וחגותם אותו חג ליהוה, שבעת ימים בשנה:  חוקת עולם לדורותיכם, בחודש השביעי תחוגו אותו.  מב בסוכות תשבו, שבעת ימים; כל־האזרח, בישראל, יישבו, בסוכות.  מג למען, יידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את־בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצריים:  אני, יהוה אלוהיכם.  מד וידבר משה, את־מועדי יהוה, אל־בני, ישראל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז