תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כז

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, איש, כי יפליא נדר--בערכך נפשות, ליהוה.  ג והיה ערכך, הזכר, מבן עשרים שנה, ועד בן-שישים שנה:  והיה ערכך, חמישים שקל כסף--בשקל הקודש.  ד ואם-נקבה, היא--והיה ערכך, שלושים שקל.  ה ואם מבן-חמש שנים, ועד בן-עשרים שנה--והיה ערכך הזכר, עשרים שקלים; ולנקבה, עשרת שקלים.  ו ואם מבן-חודש, ועד בן-חמש שנים--והיה ערכך הזכר, חמישה שקלים כסף; ולנקבה ערכך, שלושת שקלים כסף.  ז ואם מבן-שישים שנה ומעלה, אם-זכר--והיה ערכך, חמישה עשר שקל; ולנקבה, עשרה שקלים.  ח ואם-מך הוא, מערכך--והעמידו לפני הכוהן, והעריך אותו הכוהן:  על-פי, אשר תשיג יד הנודר--יעריכנו, הכוהן.  {ס}

ט ואם-בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן, ליהוה:  כול אשר ייתן ממנו ליהוה, יהיה-קודש.  י לא יחליפנו, ולא-ימיר אותו טוב ברע--או-רע בטוב; ואם-המר ימיר בהמה בבהמה, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קודש.  יא ואם, כל-בהמה טמאה, אשר לא-יקריבו ממנה קרבן, ליהוה--והעמיד את-הבהמה, לפני הכוהן.  יב והעריך הכוהן אותה, בין טוב ובין רע:  כערכך הכוהן, כן יהיה.  יג ואם-גאול, יגאלנה--ויסף חמישיתו, על-ערכך.  יד ואיש, כי-יקדיש את-ביתו קודש ליהוה--והעריכו הכוהן, בין טוב ובין רע:  כאשר יעריך אותו הכוהן, כן יקום.  טו ואם-המקדיש--יגאל, את-ביתו:  ויסף חמישית כסף-ערכך, עליו--והיה לו.  טז ואם משדה אחוזתו, יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך, לפי זרעו:  זרע חומר שעורים, בחמישים שקל כסף.  יז אם-משנת היובל, יקדיש שדהו--כערכך, יקום.  יח ואם-אחר היובל, יקדיש שדהו--וחישב-לו הכוהן את-הכסף על-פי השנים הנותרות, עד שנת היובל; ונגרע, מערכך.  יט ואם-גאול יגאל את-השדה, המקדיש אותו:  ויסף חמישית כסף-ערכך, עליו--וקם לו.  כ ואם-לא יגאל את-השדה, ואם-מכר את-השדה לאיש אחר--לא ייגאל, עוד.  כא והיה השדה בצאתו ביובל, קודש ליהוה--כשדה החרם:  לכוהן, תהיה אחוזתו.  כב ואם, את-שדה מקנתו, אשר, לא משדה אחוזתו--יקדיש, ליהוה.  כג וחישב-לו הכוהן, את מכסת הערכך, עד, שנת היובל; ונתן את-הערכך ביום ההוא, קודש ליהוה.  כד בשנת היובל ישוב השדה, לאשר קנהו מאיתו--לאשר-לו, אחוזת הארץ.  כה וכל-ערכך--יהיה, בשקל הקודש:  עשרים גרה, יהיה השקל.  כו אך-בכור אשר-יבוכר ליהוה, בבהמה--לא-יקדיש איש, אותו:  אם-שור אם-שה, ליהוה הוא.  כז ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, ויסף חמישיתו עליו; ואם-לא ייגאל, ונמכר בערכך.  כח אך-כל-חרם אשר יחרים איש ליהוה מכל-אשר-לו, מאדם ובהמה ומשדה אחוזתו--לא יימכר, ולא ייגאל:  כל-חרם, קודש-קודשים הוא ליהוה.  כט כל-חרם, אשר יוחרם מן-האדם--לא ייפדה:  מות, יומת.  ל וכל-מעשר הארץ מזרע הארץ, מפרי העץ--ליהוה, הוא:  קודש, ליהוה.  לא ואם-גאול יגאל איש, ממעשרו--חמישיתו, יוסף עליו.  לב וכל-מעשר בקר וצאן, כול אשר-יעבור תחת השבט--העשירי, יהיה-קודש ליהוה.  לג לא יבקר בין-טוב לרע, ולא ימירנו; ואם-המר ימירנו, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קודש לא ייגאל.  לד אלה המצוות, אשר ציווה יהוה את-משה--אל-בני ישראל:  בהר, סיניי.  {ש}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז