תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כו

א לא־תעשו לכם אלילים, ופסל ומצבה לא־תקימו לכם, ואבן משכית לא תיתנו בארצכם, להשתחוות עליה:  כי אני יהוה, אלוהיכם.  ב את־שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו:  אני, יהוה.  {פ}

ג אם־בחוקותיי, תלכו; ואת־מצוותיי תשמרו, ועשיתם אותם.  ד ונתתי גשמיכם, בעיתם; ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פרייו.  ה והשיג לכם דיש את־בציר, ובציר ישיג את־זרע; ואכלתם לחמכם לשובע, וישבתם לבטח בארצכם.  ו ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד; והשבתי חיה רעה, מן־הארץ, וחרב, לא־תעבור בארצכם.  ז ורדפתם, את־אויביכם; ונפלו לפניכם, לחרב.  ח ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו; ונפלו אויביכם לפניכם, לחרב.  ט ופניתי אליכם--והפריתי אתכם, והרביתי אתכם; והקימותי את־בריתי, איתכם.  י ואכלתם ישן, נושן; וישן, מפני חדש תוציאו.  יא ונתתי משכני, בתוככם; ולא־תגעל נפשי, אתכם.  יב והתהלכתי, בתוככם, והייתי לכם, לאלוהים; ואתם, תהיו־לי לעם.  יג אני יהוה אלוהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצריים, מהיות להם, עבדים; ואשבור מוטות עולכם, ואולך אתכם קוממייות.  {פ}

יד ואם־לא תשמעו, לי; ולא תעשו, את כל־המצוות האלה.  טו ואם־בחוקותיי תמאסו, ואם את־משפטיי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את־כל־מצוותיי, להפרכם את־בריתי.  טז אף־אני אעשה־זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה את־השחפת ואת־הקדחת, מכלות עיניים, ומדיבות נפש; וזרעתם לריק זרעכם, ואכלוהו אויביכם.  יז ונתתי פניי בכם, וניגפתם לפני אויביכם; ורדו בכם שונאיכם, ונסתם ואין־רודף אתכם.  יח ואם־עד־אלה--לא תשמעו, לי:  ויספתי לייסרה אתכם, שבע על־חטאותיכם.  יט ושברתי, את־גאון עוזכם; ונתתי את־שמיכם כברזל, ואת־ארצכם כנחושה.  כ ותם לריק, כוחכם; ולא־תיתן ארצכם, את־יבולה, ועץ הארץ, לא ייתן פרייו.  כא ואם־תלכו עימי קרי, ולא תאבו לשמוע לי--ויספתי עליכם מכה, שבע כחטאותיכם.  כב והשלחתי בכם את־חית השדה, ושיכלה אתכם, והכריתה את־בהמתכם, והמעיטה אתכם; ונשמו, דרכיכם.  כג ואם־באלה--לא תיווסרו, לי; והלכתם עימי, קרי.  כד והלכתי אף־אני עימכם, בקרי; והכיתי אתכם גם־אני, שבע על־חטאותיכם.  כה והבאתי עליכם חרב, נוקמת נקם־ברית, ונאספתם, אל־עריכם; ושילחתי דבר בתוככם, וניתתם ביד־אויב.  כו בשברי לכם, מטה־לחם, ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, והשיבו לחמכם במשקל; ואכלתם, ולא תשבעו.  {ס}

כז ואם־בזאת--לא תשמעו, לי; והלכתם עימי, בקרי.  כח והלכתי עימכם, בחמת־קרי; וייסרתי אתכם אף־אני, שבע על־חטאותיכם.  כט ואכלתם, בשר בניכם; ובשר בנותיכם, תאכלו.  ל והשמדתי את־במותיכם, והכרתי את־חמניכם, ונתתי את־פגריכם, על־פגרי גילוליכם; וגעלה נפשי, אתכם.  לא ונתתי את־עריכם חורבה, והשימותי את־מקדשיכם; ולא אריח, בריח ניחוחכם.  לב והשימותי אני, את־הארץ; ושממו עליה אויביכם, היושבים בה.  לג ואתכם אזרה בגויים, והריקותי אחריכם חרב; והייתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חורבה.  לד אז תרצה הארץ את־שבתותיה, כול ימי הושמה, ואתם, בארץ אויביכם; אז תשבת הארץ, והרצת את־שבתותיה.  לה כל־ימי הושמה, תשבות, את אשר לא־שבתה בשבתותיכם, בשבתכם עליה.  לו והנשארים בכם--והבאתי מורך בלבבם, בארצות אויביהם; ורדף אותם, קול עלה נידף, ונסו מנוסת־חרב ונפלו, ואין רודף.  לז וכשלו איש־באחיו כמפני־חרב, ורודף אין; ולא־תהיה לכם תקומה, לפני אויביכם.  לח ואבדתם, בגויים; ואכלה אתכם, ארץ אויביכם.  לט והנשארים בכם, יימקו בעוונם, בארצות, אויביכם; ואף בעוונות אבותם, איתם יימקו.  מ והתוודו את־עוונם ואת־עוון אבותם, במעלם אשר מעלו־בי, ואף, אשר־הלכו עימי בקרי.  מא אף־אני, אלך עימם בקרי, והבאתי אותם, בארץ אויביהם; או־אז ייכנע, לבבם הערל, ואז, ירצו את־עוונם.  מב וזכרתי, את־בריתי יעקוב; ואף את־בריתי יצחק ואף את־בריתי אברהם, אזכור--והארץ אזכור.  מג והארץ תיעזב מהם ותירץ את־שבתותיה, בוהשמה מהם, והם, ירצו את־עוונם; יען וביען--במשפטיי מאסו, ואת־חוקותיי געלה נפשם.  מד ואף־גם־זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא־מאסתים ולא־געלתים לכלותם--להפר בריתי, איתם:  כי אני יהוה, אלוהיהם.  מה וזכרתי להם, ברית ראשונים:  אשר הוצאתי־אותם מארץ מצריים לעיני הגויים, להיות להם לאלוהים--אני יהוה.  מו אלה החוקים והמשפטים, והתורות, אשר נתן יהוה, בינו ובין בני ישראל--בהר סיניי, ביד־משה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז