תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א ואשוב, ואשא עיני ואראה; והנה, מגלה עפה. ב ויאמר אלי, מה אתה ראה; ואמר, אני ראה מגלה עפה--ארכה עשרים באמה, ורחבה עשר באמה. ג ויאמר אלי--זאת האלה, היוצאת על-פני כל-הארץ: כי כל-הגנב, מזה כמוה נקה, וכל-הנשבע, מזה כמוה נקה. ד הוצאתיה, נאם יהוה צבאות, ובאה אל-בית הגנב, ואל-בית הנשבע בשמי לשקר; ולנה בתוך ביתו, וכלתו ואת-עציו ואת-אבניו. ה ויצא, המלאך הדבר בי; ויאמר אלי--שא נא עיניך וראה, מה היוצאת הזאת. ו ואמר, מה-היא; ויאמר, זאת האיפה היוצאת, ויאמר, זאת עינם בכל-הארץ. ז והנה ככר עפרת, נשאת; וזאת אשה אחת, יושבת בתוך האיפה. ח ויאמר זאת הרשעה, וישלך אתה אל-תוך האיפה; וישלך את-אבן העופרת, אל-פיה. {ס}
ט ואשא עיני וארא, והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם, ולהנה כנפים, ככנפי החסידה; ותשאנה, את-האיפה, בין הארץ, ובין השמים. י ואמר, אל-המלאך הדבר בי: אנה המה מולכות, את-האיפה. יא ויאמר אלי, לבנות-לה בית בארץ שנער; והוכן והניחה שם, על-מכנתה. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד