תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א משא דבר-יהוה, על-ישראל: נאם-יהוה, נטה שמים ויסד ארץ, ויצר רוח-אדם, בקרבו. ב הנה אנכי שם את-ירושלם סף-רעל, לכל-העמים--סביב; וגם על-יהודה יהיה במצור, על-ירושלם. ג והיה ביום-ההוא אשים את-ירושלם אבן מעמסה, לכל-העמים--כל-עמסיה, שרוט ישרטו; ונאספו עליה, כל גויי הארץ. ד ביום ההוא נאם-יהוה, אכה כל-סוס בתמהון, ורכבו, בשגעון; ועל-בית יהודה, אפקח את-עיני, וכל סוס העמים, אכה בעורון. ה ואמרו אלפי יהודה, בלבם: אמצה לי ישבי ירושלם, ביהוה צבאות אלהיהם. ו ביום ההוא אשים את-אלפי יהודה ככיור אש בעצים, וכלפיד אש בעמיר, ואכלו על-ימין ועל-שמאול את-כל-העמים, סביב; וישבה ירושלם עוד תחתיה, בירושלם. ז והושע יהוה את-אהלי יהודה, בראשנה: למען לא-תגדל תפארת בית-דויד, ותפארת ישב ירושלם--על-יהודה. ח ביום ההוא, יגן יהוה בעד יושב ירושלם, והיה הנכשל בהם ביום ההוא, כדויד; ובית דויד כאלהים, כמלאך יהוה לפניהם. ט והיה, ביום ההוא; אבקש, להשמיד את-כל-הגוים, הבאים, על-ירושלם. י ושפכתי על-בית דויד ועל יושב ירושלם, רוח חן ותחנונים, והביטו אלי, את אשר-דקרו; וספדו עליו, כמספד על-היחיד, והמר עליו, כהמר על-הבכור. יא ביום ההוא, יגדל המספד בירושלם, כמספד הדדרמון, בבקעת מגדון. יב וספדה הארץ, משפחות משפחות לבד: משפחת בית-דויד לבד, ונשיהם לבד--משפחת בית-נתן לבד, ונשיהם לבד. יג משפחת בית-לוי לבד, ונשיהם לבד; משפחת השמעי לבד, ונשיהם לבד. יד כל, המשפחות הנשארות--משפחת משפחת, לבד; ונשיהם, לבד.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד