תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - זכריה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


זכריה פרק ח

א ויהי דבר-יהוה צבאות, לאמר.  ב כה אמר יהוה צבאות, קנאתי לציון קנאה גדולה; וחמה גדולה, קנאתי לה.  ג כה, אמר יהוה, שבתי אל-ציון, ושכנתי בתוך ירושלם; ונקראה ירושלם עיר האמת, והר-יהוה צבאות הר הקדש.  {ס}

ד כה אמר, יהוה צבאות, עד ישבו זקנים וזקנות, ברחבות ירושלם; ואיש משענתו בידו, מרב ימים.  ה ורחבות העיר ימלאו, ילדים וילדות, משחקים, ברחבתיה.  {ס}

ו כה אמר, יהוה צבאות, כי יפלא בעיני שארית העם הזה, בימים ההם--גם-בעיני, יפלא, נאם, יהוה צבאות.  {פ}

ז כה אמר יהוה צבאות, הנני מושיע את-עמי מארץ מזרח, ומארץ, מבוא השמש.  ח והבאתי אתם, ושכנו בתוך ירושלם; והיו-לי לעם, ואני אהיה להם לאלהים--באמת, ובצדקה.  {ס}

ט כה-אמר, יהוה צבאות, תחזקנה ידיכם, השמעים בימים האלה את הדברים האלה--מפי, הנביאים, אשר ביום יסד בית-יהוה צבאות ההיכל, להבנות.  י כי, לפני הימים ההם, שכר האדם לא נהיה, ושכר הבהמה איננה; וליוצא ולבא אין-שלום מן-הצר, ואשלח את-כל-האדם איש ברעהו.  יא ועתה, לא כימים הראשנים אני, לשארית, העם הזה--נאם, יהוה צבאות.  יב כי-זרע השלום, הגפן תתן פריה והארץ תתן את-יבולה, והשמים, יתנו טלם; והנחלתי, את-שארית העם הזה--את-כל-אלה.  יג והיה כאשר הייתם קללה בגוים, בית יהודה ובית ישראל--כן אושיע אתכם, והייתם ברכה:  אל-תיראו, תחזקנה ידיכם.  {ס}

יד כי כה אמר, יהוה צבאות, כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי, אמר יהוה צבאות; ולא, נחמתי.  טו כן שבתי זממתי בימים האלה, להיטיב את-ירושלם ואת-בית יהודה:  אל-תיראו.  טז אלה הדברים, אשר תעשו:  דברו אמת, איש את-רעהו--אמת ומשפט שלום, שפטו בשעריכם.  יז ואיש את-רעת רעהו, אל-תחשבו בלבבכם, ושבעת שקר, אל-תאהבו:  כי את-כל-אלה אשר שנאתי, נאם-יהוה.  {ס}

יח ויהי דבר-יהוה צבאות, אלי לאמר.  יט כה-אמר יהוה צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית-יהודה לששון ולשמחה, ולמעדים, טובים; והאמת והשלום, אהבו.  {פ}

כ כה אמר, יהוה צבאות:  עד אשר יבאו עמים, וישבי ערים רבות.  כא והלכו יושבי אחת אל-אחת לאמר, נלכה הלוך לחלות את-פני יהוה, ולבקש, את-יהוה צבאות; אלכה, גם-אני.  כב ובאו עמים רבים וגוים עצומים, לבקש את-יהוה צבאות בירושלם, ולחלות, את-פני יהוה.  {ס}

כג כה-אמר, יהוה צבאות, בימים ההמה, אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים; והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר, נלכה עמכם--כי שמענו, אלהים עמכם.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - זכריה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד