תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יג

א ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. ב אנש, ארי יהי במשך בסריה עמקא או עדיא או בהרא, ויהי במשך בסריה, למכתש סגירו--וייתיתי לוות אהרון כהנא, או לוות חד מבנוהי כהניא. ג ויחזי כהנא ית מכתשא במשך בסרא וסערא במכתשא אתהפיך למחוור, ומחזי מכתשא עמיק ממשך בסריה--מכתש סגירותא, הוא; ויחזיניה כהנא, ויסאיב יתיה. ד ואם בהרא חוורא היא במשך בסריה, ועמיק לית מחזהא מן משכא, וסערה, לא אתהפיך למחוור--ויסגר כהנא ית מכתשא, שבעא יומין. ה ויחזיניה כהנא, ביומא שביעאה, והא מכתשא קם כד הוה, לא אוסיף מכתשא במשכא--ויסגריניה כהנא שבעא יומין, תניינות. ו ויחזי כהנא יתיה ביומא שביעאה, תניינות, והא עמא מכתשא, ולא אוסיף מכתשא במשכא--וידכיניה כהנא עדיתא היא, ויצבע לבושוהי וידכי. ז ואם אוספא תוסיף עדיתא במשכא, בתר דייתחזי לכהנא לדכותיה; וייתחזי תניינות, לכהנא. ח ויחזי, כהנא, והא אוסיפת עדיתא, במשכא--ויסאביניה כהנא, סגירותא היא. {פ}

ט מכתש סגירו, ארי תהי באנשא; וייתיתי, לוות כהנא. י ויחזי כהנא, והא עמקא חוורא במשכא, והיא, הפכת סערא למחוור; ורושם בסר חי, בעמיקתא. יא סגירות עתיקא היא במשך בסריה, ויסאביניה כהנא: לא יסגריניה, ארי מסאב הוא. יב ואם מסגא תסגי סגירותא, במשכא, ותחפי סגירותא ית כל משך מכתשא, מרישיה ועד רגלוהי--לכל חיזו, עיני כהנא. יג ויחזי כהנא, והא חפת סגירותא ית כל בסריה--וידכי, ית מכתשא: כוליה אתהפיך למחוור, דכי הוא. יד וביומא דייתחזי ביה בסרא חיא, יהי מסאב. טו ויחזי כהנא ית בסרא חיא, ויסאביניה: בסרא חיא מסאב הוא, סגירותא הוא. טז או ארי יתוב בסרא חיא, ויתהפיך למחוור; וייתי, לוות כהנא. יז ויחזיניה, כהנא, והא אתהפיך מכתשא, למחוור--וידכי כהנא ית מכתשא, דכי הוא. {פ}

יח ואנש, ארי יהי ביה במשכיה שחנא; וייתסי. יט ויהי באתר שחנא, עמקא חוורא, או בהרא, חוורא סמקא; וייתחזי, לכהנא. כ ויחזי כהנא, והא מחזהא מכיך מן משכא, וסערה, אתהפיך למחוור--ויסאביניה כהנא מכתש סגירותא היא, בשחנא סגיאת. כא ואם יחזינה כהנא, והא לית בה סער חיוור, ומכיכא לייתהא מן משכא, והיא עמיא--ויסגריניה כהנא, שבעא יומין. כב ואם אוספא תוסיף, במשכא--ויסאיב כהנא יתיה, מכתשא היא. כג ואם באתרה קמת בהרתא, לא אוסיפת--רושם שחנא, היא; וידכיניה, כהנא. {ס}

כד או אנש, ארי יהי במשכיה כוואה דנור; ויהי רושם כוואה, בהרא חוורא סמקא--או חוורא. כה ויחזי יתה כהנא והא אתהפיך סערא למחוור בבהרתא, ומחזהא עמיק מן משכא--סגירותא היא, בכוואה סגיאת; ויסאיב יתיה כהנא, מכתש סגירותא היא. כו ואם יחזינה כהנא, והא לית בבהרתא סער חיוור, ומכיכא לייתהא מן משכא, והיא עמיא--ויסגריניה כהנא, שבעא יומין. כז ויחזיניה כהנא, ביומא שביעאה: אם אוספא תוסיף, במשכא--ויסאיב כהנא יתיה, מכתש סגירותא היא. כח ואם באתרה קמת בהרתא לא אוסיפת במשכא, והיא עמיא--עומק כוואה, היא; וידכיניה, כהנא--ארי רושם כוואה, היא. {פ}

כט וגבר או איתא, ארי יהי ביה מכתשא, בריש, או בדקן. ל ויחזי כהנא ית מכתשא, והא מחזוהי עמיק מן משכא, וביה סער סומק, דעדק--ויסאיב יתיה כהנא נתקא הוא, סגירות רישא או דקנא הוא. לא וארי יחזי כהנא ית מכתש נתקא, והא לית מחזוהי עמיק מן משכא, וסער אוכם, לית ביה--ויסגר כהנא ית מכתש נתקא, שבעא יומין. לב ויחזי כהנא ית מכתשא, ביומא שביעאה, והא לא אוסיף נתקא, ולא הוה ביה סער סומק; ומחזי נתקא, לית עמיק מן משכא. לג ויגלח סחרני נתקא--ודעם נתקא, לא יגלח; ויסגר כהנא ית נתקא שבעא יומין, תניינות. לד ויחזי כהנא ית נתקא ביומא שביעאה, והא לא אוסיף נתקא במשכא, ומחזוהי, לייתוהי עמיק מן משכא--וידכי יתיה כהנא, ויצבע לבושוהי וידכי. לה ואם אוספא יוסיף נתקא, במשכא, בתר, דכותיה. לו ויחזיניה, כהנא, והא אוסיף נתקא, במשכא--לא יבקר כהנא לסער סומק, מסאב הוא. לז ואם כד הוה קם נתקא וסער אוכם צמח ביה, איתסי נתקא--דכי הוא; וידכיניה, כהנא. {ס}

לח וגבר, או איתא, ארי יהי במשך בסרהון, בהרן--בהרן, חוורן. לט ויחזי כהנא, והא במשך בסרהון בהרן--עמיין חוורן: בוהקא הוא סגי במשכא, דכי הוא. {ס}

מ וגבר, ארי ייתר סער רישיה--קריח הוא, דכי הוא. מא ואם מקוביל אפוהי, ייתר סער רישיה--גליש הוא, דכי הוא. מב וארי יהי בקרחותא או בגלישותא, מכתש חיוור סמוק--סגירות סגיא היא, בקרחותיה או בגלישותיה. מג ויחזי יתיה כהנא, והא עומק מכתשא חיוור סמוק, בקרחותיה, או בגלישותיה--כמחזי סגירות, משך בסרא. מד גבר סגיר הוא, מסאב הוא; סאבא יסאביניה כהנא, ברישיה מכתשיה. מה וסגירא דביה מכתשא, לבושוהי יהון מבוזעין ורישיה יהי פריע, ועל שפם, כאבילא יתעטף; ולא תסתאבו ולא תסתאבו, יקרי. מו כל יומין דמכתשא ביה, יהי מסאב--מסאב הוא: בלחודוהי ייתיב, מברא למשריתא מותביה. {ס}

מז ולבושא, ארי יהי ביה מכתש סגירו: בלבוש עמר, או בלבוש כיתן. מח או בשתיא או בערבא, לכיתנא ולעמרא; או במשכא, או בכל עבידת משך. מט ויהי מכתשא ירוק או סמוק, בלבושא או במשכא או בשתיא או בערבא או בכל מן דמשך--מכתש סגירותא, הוא; וייתחזי, לכהנא. נ ויחזי כהנא, ית מכתשא; ויסגר ית מכתשא, שבעא יומין. נא ויחזי ית מכתשא ביומא שביעאה, ארי אוסיף מכתשא בלבושא או בשתיא או בערבא או במשכא, לכול דיתעביד משכא, לעבידתא--סגירות מחסרא מכתשא, מסאב הוא. נב ויוקיד ית לבושא או ית שתיא או ית ערבא, בעמרא או בכיתנא, או ית כל מן דמשך, דיהי ביה מכתשא: ארי סגירות מחסרא היא, בנורא תיתוקד. נג ואם, יחזי כהנא, והא לא אוסיף מכתשא, בלבושא או בשתיא או בערבא; או, בכל מן דמשך. נד ויפקיד, כהנא, ויחוורון, ית דביה מכתשא; ויסגריניה שבעא יומין, תניינות. נה ויחזי כהנא בתר דחוורו ית מכתשא, והא לא שנא מכתשא מן כד הוה ומכתשא לא אוסיף--מסאב הוא, בנורא תוקדיניה: תברא היא, בשחיקותיה או בחדתותיה. נו ואם, חזא כהנא, והא עמא מכתשא, בתר דחוורו יתיה--ויבזע יתיה, מן לבושא או מן משכא, או מן שתיא, או מן ערבא. נז ואם תיתחזי עוד בלבושא או בשתיא או בערבא, או בכל מן דמשך--סגיא, היא: בנורא תיקדיניה, ית דביה מכתשא. נח ולבושא או שתיא או ערבא או כל מן דמשך, דתחוור, ויעדי מינהון, מכתשא--ויצטבע תניינות, וידכי. נט דא אורייתא דמכתש סגירו לבוש עמר או כיתנא, או שתיא או ערבא, או, כל מן דמשך--לדכאותיה, או לסאבותיה. {פ}