תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק ד

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם בני ישראל, למימר--אנש ארי יחוב בשלו מכול פיקודיא דה', דלא כשרין לאתעבדא; ויעביד, מן חד מינהון. ג אם כהנא רבא יחוב, לחובת עמא: ויקריב על חובתיה דחב תור בר תורי שלים, קודם ה'--לחטתא. ד וייתי ית תורא, לתרע משכן זמנא--לקדם ה'; ויסמוך ית ידיה על ריש תורא, וייכוס ית תורא קודם ה'. ה וייסב כהנא רבא, מדמא דתורא; ויעיל יתיה, למשכן זמנא. ו ויטבול כהנא ית אצבעיה, בדמא; וידי מן דמא שבע זמנין, קודם ה', קודם, פרוכתא דקודשא. ז וייתין כהנא מן דמא על קרנת מדבחא דקטורת בוסמיא, דקדם ה'--דבמשכן זמנא; וית כל דמא דתורא, ישפוך ליסודא דמדבחא דעלתא, דבתרע, משכן זמנא. ח וית כל תרב תורא דחטתא, יפריש מיניה--ית תרבא, דחפי על גווא, וית כל תרבא, דעל גווא. ט וית, תרתין כוליין, וית תרבא דעליהון, דעל גיססיא; וית חצרא, דעל כבדא, על כולייתא, יעדינה. י כמא דמיתפרש, מתור נכסת קודשיא; ויסיקינון, כהנא, על, מדבחא דעלתא. יא וית משך תורא וית כל בסריה, על רישיה ועל כרעוהי; וגוויה, ואוכליה. יב ויפיק ית כל תורא למברא למשריתא לאתר דכי, לאתר בית מישד קטמא, ויוקיד יתיה על אעיא, באישתא; על אתר בית מישד קטמא, ייתוקד. {פ}

יג ואם כל כנשתא דישראל, ישתלון, ויהי מכוסא פתגמא, מעיני קהלא; ויעבדון חד מכל פיקודיא דה', דלא כשרין לאתעבדא--ויחובון. יד ותתיידע, חובתא, דחבו, עלה--ויקרבון קהלא תור בר תורי, לחטתא, וייתון יתיה, לקדם משכן זמנא. טו ויסמכון סבי כנשתא ית ידיהון, על ריש תורא--קודם ה'; וייכוס ית תורא, קודם ה'. טז ויעיל כהנא רבא, מדמא דתורא, למשכן, זמנא. יז ויטבול כהנא אצבעיה, מן דמא; וידי שבע זמנין, קודם ה'--קודם פרוכתא. יח ומן דמא ייתין על קרנת מדבחא, דקדם ה'--דבמשכן זמנא; וית כל דמא, ישפוך ליסודא דמדבחא דעלתא, דבתרע, משכן זמנא. יט וית כל תרביה, יפריש מיניה; ויסיק, למדבחא. כ ויעביד לתורא--כמא דעבד לתורא דחטתא, כין יעביד ליה; ויכפר עליהון כהנא, וישתביק להון. כא ויפיק ית תורא, למברא למשריתא, ויוקיד יתיה, כמא דאוקיד ית תורא קדמאה: חטת קהלא, הוא. {פ}

כב אם רבא, יחוב; ויעביד חד מכל פיקודיא דה' אלהיה דלא כשרין לאתעבדא, בשלו--ויחוב. כג או אתיידע ליה חובתיה, דחב בה--וייתי ית קורבניה צפיר בר עיזין, דכר שלים. כד ויסמוך ידיה, על ריש צפירא, וייכוס יתיה באתרא דייכוס ית עלתא, קודם ה'; חטתא, הוא. כה וייסב כהנא מדמא דחטתא, באצבעיה, וייתין, על קרנת מדבחא דעלתא; וית דמיה ישפוך, ליסודא דמדבחא דעלתא. כו וית כל תרביה יסיק למדבחא, כתרב נכסת קודשיא; ויכפר עלוהי כהנא מחובתיה, וישתביק ליה. {פ}

כז ואם אנש חד יחוב בשלו, מעמא דארעא: במעבדיה חד מפיקודיא דה', דלא כשרין לאתעבדא--ויחוב. כח או אתיידע ליה, חובתיה דחב--וייתי קורבניה צפירת עיזי, שלמא נוקבא, על חובתיה, דחב. כט ויסמוך, ית ידיה, על, ריש חטתא; וייכוס, ית חטתא, באתרא, דעלתא. ל וייסב כהנא מדמה, באצבעיה, וייתין, על קרנת מדבחא דעלתא; וית כל דמה ישפוך, ליסודא דמדבחא. לא וית כל תרבה יעדי, כמא דאיתעדא תרב מעל נכסת קודשיא, ויסיק כהנא למדבחא, לאתקבלא ברעווא קודם ה'; ויכפר עלוהי כהנא, וישתביק ליה. {פ}

לב ואם אימר ייתי קורבניה, לחטתא--נוקבא שלמא, ייתינה. לג ויסמוך, ית ידיה, על, ריש חטתא; וייכוס יתה, לחטתא, באתרא, דייכוס ית עלתא. לד וייסב כהנא מדמא דחטתא, באצבעיה, וייתין, על קרנת מדבחא דעלתא; וית כל דמה ישפוך, ליסודא דמדבחא. לה וית כל תרבה יעדי, כמא דמיתעדא תרב אימר מנכסת קודשיא, ויסיק כהנא יתהון למדבחא, על קורבניא דה'; ויכפר עלוהי כהנא על חובתיה דחב, וישתביק ליה. {פ}