תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כב

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם אהרון ועם בנוהי, ויפרשון מקודשיא דבני ישראל, ולא יחלון, ית שמא דקודשי--דאינון מקדשין קודמיי, אנא ה'. ג אימר להון, לדריכון כל גבר דיקרב מכל זרעכון לקודשיא דיקדשון בני ישראל קודם ה', וסאובתיה, עלוהי: וישתיצי אנשא ההוא, מן קודמיי--אנא ה'. ד גבר גבר מזרעא דאהרון, והוא סגיר או דאיב--בקודשיא לא ייכול, עד דידכי; ודיקרב, בכל טמי נפשא, או גבר, דתיפוק מיניה שכבת זרעא. ה או גבר דיקרב, בכל רחשא דיסתאב ליה; או באנשא דיסתאב ליה, לכול סאובתיה. ו אנש דיקרב ביה, ויהי מסאב עד רמשא; ולא ייכול מן קודשיא, אלהין אסחי בסריה במיא. ז וכמיעל שמשא, וידכי; ובתר כין ייכול מן קודשיא, ארי לחמיה הוא. ח נבילא ותבירא לא ייכול, לאסתאבא בה: אנא, ה'. ט וייטרון ית מטרת מימרי, ולא יקבלון עלוהי חובא, וימותון ביה, ארי יחלוניה: אנא ה', מקדישהון. י וכל חילוניי, לא ייכול קודשא; תותבא דכהנא ואגירא, לא ייכול קודשא. יא וכהין, ארי יקני נפש קניין כספיה--הוא, ייכול ביה; וילידי ביתיה, אינון ייכלון בלחמיה. יב ובת כהין--ארי תהי, לגבר חילוניי: היא, באפרשות קודשיא לא תיכול. יג ובת כהין ארי תהי ארמלא ומתרכא, ובר לית לה--ותתוב לבית אבוהא כרביותה, מלחמא דאבוהא תיכול; וכל חילוניי, לא ייכול ביה. יד וגבר, ארי ייכול קודשא בשלו--ויוסיף חומשיה עלוהי, וייתין לכהנא ית קודשא. טו ולא יחלון, ית קודשיא דבני ישראל--ית דיפרשון, קודם ה'. טז ויקבלון עליהון עוויין וחובין, במיכלהון בסאבא ית קודשיהון: ארי אנא ה', מקדישהון. {פ}

יז ומליל ה', עם משה למימר. יח מליל עם אהרון ועם בנוהי, ועם כל בני ישראל, ותימר, להון: גבר גבר מבית ישראל ומן גיוריא בישראל, דיקריב קורבניה לכל נדריהון ולכל נדבתהון, דיקרבון קודם ה', לעלתא. יט לרעווא לכון: שלים דכר--בתוריא, באימריא ובעיזיא. כ כול דביה מומא, לא תקרבון: ארי לא לרעווא, יהי לכון. כא וגבר, ארי יקריב נכסת קודשיא קודם ה', לפרשא נדרא או לנדבתא, בתורי או בענא--שלים יהי לרעווא, כל מומא לא יהי ביה. כב עוויר או תביר או פסיק או יבלן, או גרבן או חזזן--לא תקרבון אילין, קודם ה'; וקורבנא, לא תיתנון מינהון על מדבחא--קודם ה'. כג ותור ואימר, יתיר וחסיר--נדבתא תעביד יתיה, ולנדרא לא יתרעי. כד ודמריס ודרסיס ודשליף ודגזיר, לא תקרבון קודם ה'; ובארעכון, לא תעבדון. כה ומיד בר עממין, לא תקרבון ית קורבן אלהכון--מכל אילין: ארי חיבולהון בהון מומא בהון, לא לרעווא יהון לכון. {ס}

כו ומליל ה', עם משה למימר. כז תור או אימר או עז ארי יתייליד, ויהי שבעא יומין בתר אימיה; ומיומא תמינאה, ולהלאה, יתרעי, לקרבא קורבנא קודם ה'. כח ותורתא, או סיתא--לה ולברה, לא תיכסון ביומא חד. כט וארי תיכסון נכסת תודתא, קודם ה'--לרעווא לכון, תיכסון. ל ביומא ההוא יתאכיל, לא תשארון מיניה עד צפרא: אנא, ה'. לא ותיטרון, פיקודיי, ותעבדון, יתהון: אנא, ה'. לב ולא תחלון, ית שמא דקודשי, ואתקדש, בגו בני ישראל: אנא ה', מקדישכון. לג דאפיק יתכון מארעא דמצריים, למהוי לכון לאלה: אנא, ה'. {פ}