תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כג

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון, מועדיא דה', דתערעון יתהון מערעי קדיש--אילין אינון, מועדיי. ג שיתא יומין, תתעביד עבידתא, וביומא שביעאה שבא שבתא מערע קדיש, כל עבידא לא תעבדון: שבתא היא קודם ה', בכל מותבניכון. {פ}

ד אילין מועדיא דה', מערעי קדיש, דתערעון יתהון, בזמניהון. ה בירחא קדמאה, בארבעת עסרא לירחא--בין שמשיא: פסחא, קודם ה'. ו ובחמישת עסרא יומא לירחא הדין, חגא דפטיריא קודם ה': שבעא יומין, פטירא תיכלון. ז ביומא, קדמאה, מערע קדיש, יהי לכון; כל עבידת פולחן, לא תעבדון. ח ותקרבון קורבנא קודם ה', שבעא יומין; ביומא שביעאה מערע קדיש, כל עבידת פולחן לא תעבדון. {פ}

ט ומליל ה', עם משה למימר. י מליל עם בני ישראל, ותימר להון, ארי תיעלון לארעא דאנא יהיב לכון, ותחצדון ית חצדה--ותייתון ית עומר ריש חצדכון, לוות כהנא. יא וירים ית עומרא קודם ה', לרעווא לכון; מבתר, יומא טבא, ירימיניה, כהנא. יב ותעבדון, ביום ארמותכון ית עומרא, אימר שלים בר שתיה לעלתא, קודם ה'. יג ומנחתיה תרין עסרונין סולתא דפילא במשח, קורבנא קודם ה'--לאתקבלא ברעווא; ונסכיה חמרא, רבעות הינא. יד ולחים וקלי ופירוכן לא תיכלון, עד כרן יומא הדין--עד אייתואיכון, ית קורבנא דאלהכון: קיים עלם לדריכון, בכול מותבניכון. {ס}

טו ותמנון לכון, מבתר יומא טבא, מיום אייתואיכון, ית עומרא דארמותא: שבע שבוען, שלמן יהויין. טז עד מבתר שבועתא שביעיתא, תמנון חמשין יומין; ותקרבון מנחתא חדתא, קודם ה'. יז ממותבניכון תייתון לחים ארמותא, תרתין גריצן תרין עסרונין--סולתא יהויין, חמיע יתאפיין: ביכורין, קודם ה'. יח ותקרבון על לחמא, שבעא אימרין שלמין בני שנא, ותור בר תורי חד, ודכרין תרין: יהון עלתא, קודם ה', ומנחתהון ונסכיהון, קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה'. יט ותעבדון צפיר בר עיזין חד, לחטתא; ותרין אימרין בני שנא, לנכסת קודשיא. כ וירים כהנא יתהון על לחמא דביכוריא ארמא, קודם ה', על תרין, אימרין; קודשא יהון קודם ה', לכהנא. כא ותערעון בכרן יומא הדין, מערע קדיש יהי לכון--כל עבידת פולחן, לא תעבדון: קיים עלם בכל מותבניכון, לדריכון. כב ובמחצדכון ית חצדא דארעכון, לא תשיצי פתא דחקלך בחצדך, ולקטא דחצדך, לא תלקיט; לעניי ולגיורי תשבוק יתהון, אנא ה' אלהכון. {פ}

כג ומליל ה', עם משה למימר. כד מליל עם בני ישראל, למימר: בירחא שביעאה בחד לירחא, יהי לכון נייחא--דוכרן יבבא, מערע קדיש. כה כל עבידת פולחן, לא תעבדון; ותקרבון קורבנא, קודם ה'. {ס}

כו ומליל ה', עם משה למימר. כז ברם בעסרא לירחא שביעאה הדין יומא דכיפוריא הוא, מערע קדיש יהי לכון, ותענון, ית נפשתכון; ותקרבון קורבנא, קודם ה'. כח וכל עבידא לא תעבדון, בכרן יומא הדין: ארי יומא דכיפוריא, הוא, לכפרא עליכון, קודם ה' אלהכון. כט ארי כל אנש דלא יתעני, בכרן יומא הדין--וישתיצי, מעמיה. ל וכל אנש, דיעביד כל עבידא, בכרן, יומא הדין--ואוביד ית אנשא ההוא, מגו עמיה. לא כל עבידא, לא תעבדון: קיים עלם לדריכון, בכול מותבניכון. לב שבא שבתא הוא לכון, ותענון ית נפשתכון; בתשעא לירחא, ברמשא--מרמשא עד רמשא, תנוחון נייחכון. {פ}

לג ומליל ה', עם משה למימר. לד מליל עם בני ישראל, למימר: בחמישת עסרא יומא, לירחא שביעאה הדין, חגא דמטליא שבעא יומין, קודם ה'. לה ביומא קדמאה, מערע קדיש; כל עבידת פולחן, לא תעבדון. לו שבעא יומין, תקרבון קורבנא קודם ה'; ביומא תמינאה מערע קדיש יהי לכון ותקרבון קורבנא קודם ה', כנישין תהון--כל עבידת פולחן, לא תעבדון. לז אילין מועדיא דה', דתערעון יתהון מערעי קדיש: לקרבא קורבנא קודם ה', עלתא ומנחתא נכסת קודשין וניסוכין--פתגם יום ביומיה. לח בר משביא דה'; ובר ממתנתכון, ובר מכל נדריכון ובר מכל נדבתכון, דתיתנון, קודם ה'. לט ברם בחמישת עסרא יומא לירחא שביעאה, במכנשכון ית עללתא דארעא, תיחגון ית חגא קודם ה', שבעא יומין; ביומא קדמאה נייחא, וביומא תמינאה נייחא. מ ותיסבון לכון ביומא קדמאה, פירי אילנא אתרוגין לולבין, והדסין, וערבין דנחל; ותחדון, קודם ה' אלהכון--שבעא יומין. מא ותיחגון יתיה חגא קודם ה', שבעא יומין בשתא: קיים עלם לדריכון, בירחא שביעאה תיחגון יתיה. מב במטליא תיתבון, שבעא יומין; כל יציביא, בישראל, ייתבון, במטליא. מג בדיל, דיידעון דריכון, ארי במטלת ענני אותיבית ית בני ישראל, באפקותי יתהון מארעא דמצריים: אנא, ה' אלהכון. מד ומליל משה, ית סדר מועדיא דה', ואליפינון לבני, ישראל. {פ}