תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק ז

א ודא אורייתא, דאשמא: קודש קודשין, הוא. ב באתרא, דייכסון ית עלתא, ייכסון, ית אשמא; וית דמיה יזרוק על מדבחא, סחור סחור. ג וית כל תרביה, יקריב מיניה--ית, אלייתא, וית תרבא, דחפי ית גווא. ד וית, תרתין כוליין, וית תרבא דעליהון, דעל גיססיא; וית חצרא, דעל כבדא, על כולייתא, יעדינה. ה ויסיק יתהון כהנא למדבחא, קורבנא קודם ה'; אשמא, הוא. ו כל דכורא בכהניא, ייכליניה; באתר קדיש יתאכיל, קודש קודשין הוא. ז כחטתא, כין אשמא--אורייתא חדא, להון; כהנא דיכפר ביה, דיליה יהי. ח וכהנא--דמקריב, ית עלת גבר: משך עלתא דיקריב, לכהנא דיליה יהי. ט וכל מנחתא, דתתאפי בתנורא, וכל דתתעביד ברדתא, ועל מסריתא--לכהנא דמקריב יתה, דיליה תהי. י וכל מנחתא דפילא במשח, ודלא פילא--לכל בני אהרון תהי, גבר כאחוהי. {פ}

יא ודא אורייתא, דנכסת קודשיא, דיקריב, קודם ה'. יב אם על תודתא, יקרביניה--ויקריב על נכסת תודתא גריצן פטירן דפילן במשח, ואספוגין פטירין דמשיחין במשח; וסולת רביכא, גריצן דפילן במשח. יג על גריצן דלחים חמיע, יקריב קורבניה, על נכסת, תודת קודשוהי. יד ויקריב מיניה חד מכל קורבנא, אפרשותא קודם ה'; לכהנא, דיזרוק ית דם נכסת קודשיא--דיליה יהי. טו ובסר, נכסת תודת קודשוהי--ביום קורבניה, יתאכיל: לא יצנע מיניה, עד צפרא. טז ואם נדרא או נדבתא, נכסת קורבניה--ביומא דיקריב ית נכסתיה, יתאכיל; וביומא דבתרוהי, ודישתאר מיניה יתאכיל. יז ודישתאר, מבסר נכסתא--ביומא, תליתאה, בנורא, ייתוקד. יח ואם אתאכלא יתאכיל מבסר נכסת קודשוהי ביומא תליתאה, לא יהי לרעווא--דמקריב יתיה לא יתחשיב ליה, מרחק יהי; ואנש דייכול מיניה, חוביה יקביל. יט ובסר קודשא דיקרב בכל מסאב, לא יתאכיל--בנורא, ייתוקד; ובסר קודשא--כל דידכי לקודשא, ייכול בסר קודשא. כ ואנש דייכול בסרא, מנכסת קודשיא דקדם ה', וסאובתיה, עלוהי--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. כא ואנש ארי יקרב בכל מסאב, בסואבת אנשא או בבעירא מסאבא או בכל שקיץ מסאב, וייכול מבסר נכסת קודשיא, דקדם ה'--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. {פ}

כב ומליל ה', עם משה למימר. כג מליל עם בני ישראל, למימר: כל תרב תור ואימר, ועז--לא תיכלון. כד ותרב נבילא ותרב תבירא, יתעביד לכל עבידא; ומיכל, לא תיכלוניה. כה ארי, כל דייכול תרבא, מן בעירא, דיקריב מינה קורבנא קודם ה'--וישתיצי אנשא דייכול, מעמיה. כו וכל דמא לא תיכלון, בכול מותבניכון, דעופא, ודבעירא. כז כל אנש, דייכול כל דם--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. כח ומליל ה', עם משה למימר. כט מליל עם בני ישראל, למימר: דמקריב ית נכסת קודשוהי, קודם ה'--ייתי ית קורבניה לקדם ה', מנכסת קודשוהי. ל ידוהי ייתיין, ית קורבניא דה'; ית תרבא על חדיא, ייתיניה--ית חדיא לארמא יתיה ארמא, קודם ה'. לא ויסיק כהנא ית תרבא, למדבחא; ויהי, חדיא, לאהרון, ולבנוהי. לב וית שקא דימינא, תיתנון אפרשותא לכהנא, מנכסת, קודשיכון. לג דמקריב ית דם נכסת קודשיא, וית תרבא--מבני אהרון: דיליה תהי שקא דימינא, לוחלק. לד ארי ית חדיא דארמותא וית שקא דאפרשותא, נסיבית מן בני ישראל, מנכסת, קודשיהון; ויהבית יתהון לאהרון כהנא ולבנוהי, לקיים עלם, מן, בני ישראל. לה דא רבות אהרון ורבות בנוהי, מקורבניא דה', ביומא דיקרבון יתהון, לשמשא קודם ה'. לו דפקיד ה' למיתן להון, ביומא דירבון יתהון, מן, בני ישראל--קיים עלם, לדריהון. לז דא אורייתא, לעלתא למנחתא, ולחטתא, ולאשמא; ולקורבניא--ולנכסת, קודשיא. לח דפקיד ה' ית משה, בטורא דסיניי: ביומא דפקיד ית בני ישראל, לקרבא ית קורבנהון קודם ה'--במדברא דסיניי. {פ}