תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יח

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון: אנא, ה' אלהכון. ג כעובדי עמא דארעא דמצריים דיתיבתון בה, לא תעבדון; וכעובדי עמא דארעא דכנען דאנא מעיל יתכון לתמן, לא תעבדון, ובנימוסיהון, לא תהכון. ד ית דיניי תעבדון וית קיימיי תיטרון, להלכא בהון: אנא, ה' אלהכון. ה ותיטרון ית קיימיי וית דיניי, דאם יעביד יתהון אנשא ייחי בהון בחיי עלמא: אנא, ה'. {ס}

ו גבר גבר לכל קריב בסריה, לא תקרבון לגלאה עריא: אנא, ה'. {ס}

ז עריית אבוך ועריית אימך, לא תגלי: אימך היא, לא תגלי ערייתה. {ס}

ח עריית איתת אבוך, לא תגלי: ערייתא דאבוך, היא. {ס}

ט עריית אחתך בת אבוך, או בת אימך, דילידא מן אבוך מן איתא אוחרי, או מן אימך מן גבר אוחרן--לא תגלי, ערייתהון. {ס}

י עריית בת ברך או בת ברתך, לא תגלי ערייתהון: ארי ערייתך, אינין. {ס}

יא עריית בת איתת אבוך דילידא מן אבוך, אחתך היא--לא תגלי, ערייתה. {ס}

יב עריית אחת אבוך, לא תגלי: קריבת אבוך, היא. {ס}

יג עריית אחת אימך, לא תגלי: ארי קריבת אימך, היא. {ס}

יד עריית אחבוך, לא תגלי: לאיתתיה לא תקרב, איתת אחבוך היא. {ס}

טו עריית כלתך, לא תגלי: איתת ברך היא, לא תגלי ערייתה. {ס}

טז עריית איתת אחוך, לא תגלי: ערייתא דאחוך, היא. {ס}

יז עריית איתתא וברתה, לא תגלי: ית בת ברה וית בת ברתה, לא תיסב לגלאה ערייתה--קריבן אינין, עיצת חטין היא. יח ואיתתא עם אחתה, לא תיסב: לאעקא לה, לגלאה ערייתה עלה--בחייהא. יט ולאיתתא, בריחוק סאובתה--לא תקרב, לגלאה ערייתה. כ ובאיתת, חברך--לא תיתין שכובתך, לזרעא: לאסתאבא בה. כא ומזרעך לא תיתין, לאעברא למולך; ולא תחיל ית שמא דאלהך, אנא ה'. כב וית דכורא--לא תשכוב, משכבי איתא: תועיבא, היא. כג ובכל בעירא לא תיתין שכובתך, לאסתאבא בה; ואיתתא, לא תקום קודם בעירא למשלט בה--תבלא הוא. כד לא תסתאבון, בכל אילין: ארי בכל אילין אסתאבו עממיא, דאנא מגלי מן קודמיכון. כה ואסתאבת ארעא, ואסערית חובה עלה; ורוקינת ארעא, ית יתבהא. כו ותיטרון אתון, ית קיימיי וית דיניי, ולא תעבדון, מכול תועיבתא האילין: יציביא, וגיוריא דיתגיירון ביניכון. כז ארי ית כל תועיבתא האילין, עבדו אנשי ארעא דקדמיכון; ואסתאבת, ארעא. כח ולא תרוקין ארעא יתכון, בסאוביכון יתה, כמא דרוקינת ית עממיא, דקדמיכון. כט ארי כל דיעביד, מכול תועיבתא האילין--וישתיציין נפשתא דיעבדן, מגו עמהון. ל ותיטרון ית מטרת מימרי, בדיל דלא למעבד מנימוסי תועיבתא דאתעבידא קודמיכון, ולא תסתאבון, בהון: אנא, ה' אלהכון. {פ}