תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יז

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם אהרון ועם בנוהי, ועם כל בני ישראל, ותימר, להון: דין פתגמא, דפקיד ה' למימר. ג גבר גבר, מבית ישראל, דייכוס תור או אימר או עז, במשריתא; או דייכוס, מברא למשריתא. ד ולתרע משכן זמנא, לא אייתייה, לקרבא קורבנא קודם ה', קודם משכנא דה'--דמא יתחשיב לגוברא ההוא, דמא אשד, וישתיצי אנשא ההוא, מגו עמיה. ה בדיל דייתון בני ישראל, ית דבחיהון דאינון דבחין על אפי חקלא, וייתונון לקדם ה' לתרע משכן זמנא, לוות כהנא; וייכסון נכסת קודשין, קודם ה'--יתהון. ו ויזרוק כהנא ית דמא על מדבחא דה', בתרע משכן זמנא; ויסיק תרבא, לאתקבלא ברעווא קודם ה'. ז ולא ידבחון עוד, ית דבחיהון, לשידין, דאינון טען בתריהון: קיים עלם תהי דא להון, לדריהון. ח ולהון תימר--גבר גבר מבית ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון: דיסיק עלתא, או נכסת קודשיא. ט ולתרע משכן זמנא, לא ייתיניה, למעבד יתיה, קודם ה'--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. י וגבר גבר מבית ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון, דייכול, כל דם--ואתין רוגזי, באנשא דייכול ית דמא, ואשיצי יתיה, מגו עמיה. יא ארי נפש בסרא, בדמא היא, ואנא יהבתיה לכון על מדבחא, לכפרא על נפשתכון: ארי דמא הוא, על נפשא מכפר. יב על כין אמרית לבני ישראל, כל אנש מינכון לא ייכול דם; וגיוריא דיתגיירון ביניכון, לא ייכלון דם. יג וגבר גבר מבני ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון, דיצוד צידא חיתא או עופא, דמתאכיל--ויישוד, ית דמיה, ויכסיניה, בעפרא. יד ארי נפש כל בסרא, דמיה בנפשיה הוא, ואמרית לבני ישראל, דם כל בסרא לא תיכלון: ארי נפש כל בסרא דמיה היא, כל דייכליניה ישתיצי. טו וכל אנש, דייכול נבילא ותבירא, ביציביא, ובגיוריא: ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא--וידכי. טז ואם לא יצבע, ובסריה לא יסחי--ויקביל, חוביה. {פ}