תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כז

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון, גבר, ארי יפריש נדר--בפורסן נפשתא, קודם ה'. ג ויהי פורסניה, דדכורא, מבר עסרין שנין, ועד בר שיתין שנין: ויהי פורסניה, חמשין סלעין דכסף--בסלעי קודשא. ד ואם נוקבתא, היא--ויהי פורסנה, תלתין סלעין. ה ואם מבר חמיש שנין, ועד בר עסרין שנין--ויהי פורסניה דדכורא, עסרין סלעין; ולנוקבתא, עסר סלעין. ו ואם מבר ירחא, ועד בר חמיש שנין--ויהי פורסניה דדכורא, חמיש סלעין דכסף; ולנוקבתא פורסנה, תלת סלעין דכסף. ז ואם מבר שיתין שנין ולעילא, אם דכורא--ויהי פורסניה, חמיש עסר סלעין; ולנוקבתא, עסר סלעין. ח ואם מסכין הוא, מפורסניה--ויקימיניה קודם כהנא, ויפרוס יתיה כהנא: על פום, דתדביק יד נדרא--יפרסיניה, כהנא. {ס}

ט ואם בעירא--דיקרבון מינה קורבנא, קודם ה': כול דייתין מיניה קודם ה', יהי קודשא. י לא יחלפיניה, ולא יעבר יתיה טב בביש--או ביש בטב; ואם חלפא יחליף בעירא בבעירא, ויהי הוא וחילופיה יהי קודשא. יא ואם, כל בעירא מסאבא, דלא יקרבון מינה קורבנא, קודם ה'--ויקים ית בעירא, קודם כהנא. יב ויפרוס כהנא יתה, בין טב ובין ביש: כפורסן כהנא, כין יהי. יג ואם מפרק, יפרקינה--ויוסיף חומשיה, על פורסניה. יד וגבר, ארי יקדיש ית ביתיה קודשא קודם ה'--ויפרסיניה כהנא, בין טב ובין ביש: כמא דיפרוס יתיה כהנא, כין יקום. טו ואם דאקדיש--יפרוק, ית ביתיה: ויוסיף חומש כסף פורסניה, עלוהי--ויהי ליה. טז ואם מחקל אחסנתיה, יקדיש גבר קודם ה'--ויהי פורסניה, לפום זרעיה: בית זרע כור סערין, בחמשין סלעין דכסף. יז אם משתא דיובילא, יקדיש חקליה--כפורסניה, יקום. יח ואם בתר יובילא, יקדיש חקליה--ויחשיב ליה כהנא ית כספא על פום שניא דאשתארא, עד שתא דיובילא; ויתמנע, מפורסניה. יט ואם מפרק יפרוק ית חקלא, דאקדיש יתיה: ויוסיף חומש כסף פורסניה, עלוהי--ויקום ליה. כ ואם לא יפרוק ית חקלא, ואם זבין ית חקלא לגבר אוחרן--לא יתפריק, עוד. כא ויהי חקלא במיפקיה ביובילא, קודשא קודם ה'--כחקל חרמא: לכהנא, תהי אחסנתיה. כב ואם ית חקל זבינוהי, דלא מחקל אחסנתיה--יקדיש, קודם ה'. כג ויחשיב ליה כהנא, ית נסיב פורסניה, עד, שתא דיובילא; וייתין ית פורסניה ביומא ההוא, קודשא קודם ה'. כד בשתא דיובילא יתוב חקלא, לדזבניה מיניה--לדדיליה, אחסנת ארעא. כה וכל פורסניה--יהי, בסלעי קודשא: עסרין מעין, יהי סלעא. כו ברם בוכרא דיתבכר קודם ה', בבעירא--לא יקדיש גבר, יתיה: אם תור אם אימר, דה' הוא. כז ואם בבעירא מסאבא ויפרוק בפורסניה, ויוסיף חומשיה עלוהי; ואם לא יתפריק, ויזדבן בפורסניה. כח ברם כל חרמא דיחרים גבר קודם ה' מכל דליה, מאנשא ובעירא ומחקל אחסנתיה--לא יזדבן, ולא יתפריק: כל חרמא, קודש קודשין הוא קודם ה'. כט כל חרמא, דייתחרם מן אנשא--לא יתפריק: אתקטלא, יתקטיל. ל וכל מעסר ארעא מזרעא דארעא, מפירי אילנא--דה', הוא: קודשא, קודם ה'. לא ואם מפרק יפרוק גבר, ממעסריה--חומשיה, יוסיף עלוהי. לב וכל מעסר תורין וען, כול דיעבר תחות חוטרא--עסיראה, יהי קודשא קודם ה'. לג לא יבקר בין טב לביש, ולא יחלפיניה; ואם חלפא יחלפיניה, ויהי הוא וחילופיה יהי קודשא לא יתפריק. לד אילין פיקודיא, דפקיד ה' ית משה--לוות בני ישראל: בטורא, דסיניי. {ש}