תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יט

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם כל כנשתא דבני ישראל, ותימר להון--קדישין תהון: ארי קדיש, אנא ה' אלהכון. ג גבר מן אימיה ומן אבוהי תהון דחלין, וית יומי שביא דילי תיטרון: אנא, ה' אלהכון. ד לא תתפנון, בתר טעוון, ודחלן דמתכא, לא תעבדון לכון: אנא, ה' אלהכון. ה וארי תיכסון נכסת קודשין, קודם ה'--לרעווא לכון, תיכסוניה. ו ביומא דיתנכיס יתאכיל, וביומא דבתרוהי; ודישתאר עד יומא תליתאה, בנורא ייתוקד. ז ואם אתאכלא יתאכיל, ביומא תליתאה--מרחק הוא, לא יהי לרעווא. ח ודייכליניה חוביה יקביל, ארי ית קודשא דה' אחיל; וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. ט ובמחצדכון ית חצדא דארעכון, לא תשיצי פתא דחקלך למחצד; ולקטא דחצדך, לא תלקיט. י וכרמך לא תעליל, ונתרא דכרמך לא תלקיט: לעניי ולגיורי תשבוק יתהון, אנא ה' אלהכון. יא לא, תגנבון; ולא תכדבון ולא תשקרון, אנש בחבריה. יב ולא תשתבעון בשמי, לשקרא: ותחיל ית שמא דאלהך, אנא ה'. יג לא תעשוק ית חברך, ולא תינוס; לא תבית אגרא דאגירא, לוותך--עד צפרא. יד לא תלוט דלא שמע--וקדם דלא חזי, לא תשים תקלא; ותדחל מאלהך, אנא ה'. טו לא תעבדון שקר, בדין--לא תיסב אפי מסכינא, ולא תהדר אפי רבא: בקושטא, תדיניה לחברך. טז לא תיכול קורצין בעמך, לא תקום על דמא דחברך: אנא, ה'. יז לא תסני ית אחוך, בליבך; אוכחא תוכח ית חברך, ולא תקביל על דיליה חובא. יח לא תיקום ולא תיטר דבבו לבני עמך, ותרחמיה לחברך כוותך: אנא, ה'. יט ית קיימיי, תיטרון--בעירך לא תרכיב עירובין, חקלך לא תזרע עירובין; ולבוש עירובין שעטניזא, לא ייסק עלך. כ וגבר ארי ישכוב ית איתתא שכבת זרעא, והיא אמא אחידא לגבר, ואתפרקא לא אתפריקת בכספא, או חירותא לא אתייהיבת לה בשטר--ביקורתא תהי בה לא ימותון, ארי לא אתחררת. כא וייתי ית אשמיה לקדם ה', לתרע משכן זמנא--דכרא, לאשמא. כב ויכפר עלוהי כהנא בדכרא דאשמא, קודם ה', על חובתיה, דחב; וישתביק ליה, מחובתיה דחב. {פ}

כג וארי תיעלון לארעא, ותיצבון כל אילן דמיכל--ותרחקון רחקא, ית איביה; תלת שנין, יהי לכון מרחק לאבדא--לא יתאכיל. כד ובשתא, רביעיתא, יהי, כל איביה--קודש תושבחן, קודם ה'. כה ובשתא חמישיתא, תיכלון ית איביה, לאוספא לכון, עללתיה: אנא, ה' אלהכון. כו לא תיכלון, על דמא; לא תנחשון, ולא תענון. כז לא תקפון, פתא דרישכון; ולא תחביל, ית פתא דדקנך. כח וחיבול על מית, לא תיתנון בבסרכון, ורושמין חריתין, לא תיתנון בכון: אנא, ה'. כט לא תחיל ית ברתך, לאטעיותה; ולא תטעי ארעא, ותתמלי ארעא עיצת חטין. ל ית יומי שביא דילי תיטרון, ולבית מקדשי תהון דחלין: אנא, ה'. לא לא תתפנון בתר בידין וזכורו, לא תתבעון לאסתאבא בהון: אנא, ה' אלהכון. לב מן קודם דסבר באורייתא תקום, ותהדר אפי סבא; ותדחל מאלהך, אנא ה'. {ס}

לג וארי יתגייר עימכון גיורא, בארעכון--לא תונון, יתיה. לד כיציבא מינכון יהי לכון גיורא דיתגייר עימכון, ותרחם ליה כוותך--ארי דיירין הוויתון, בארעא דמצריים: אנא, ה' אלהכון. לה לא תעבדון שקר, בדין, במשחתא, במתקלא ובמכילתא. לו מוזנוון דקשוט מתקלין דקשוט, מכילן דקשוט והינין דקשוט--יהון לכון: אנא ה' אלהכון, דאפיקית יתכון מארעא דמצריים. לז ותיטרון ית כל קיימיי וית כל דיניי, ותעבדון יתהון: אנא, ה'. {פ}