תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כא

א ואמר ה' למשה, אימר לכהניא בני אהרון; ותימר להון, על מית לא יסתאב בעמיה. ב אלהין לקריביה--דקריב, ליה: לאימיה ולאבוהי, ולבריה ולברתיה ולאחוהי. ג ולאחתיה בתולתא דקריבא ליה, דלא הות לגבר--לה, יסתאב. ד לא יסתאב, ברבא בעמיה--לאחלותיה. ה לא ימרטון מרט ברישהון, ופתא דדקנהון לא יגלחון; ובבסרהון--לא יחבלון, חיבול. ו קדישין יהון, קודם אלההון, ולא יחלון, שמא דאלההון: ארי ית קורבניא דה' קורבן אלההון, אינון מקרבין--ויהון קדישין. ז איתתא מטעיא ומחלא לא ייסבון, ואיתתא דמתרכא מבעלה לא ייסבון: ארי קדיש הוא, קודם אלהיה. ח ותקדשיניה--ארי ית קורבן אלהך, הוא מקריב; קדיש, יהי לך--ארי קדיש, אנא ה' מקדישכון. ט ובת גבר כהין, ארי תיתחל למטעי--מקדושת אבוהא היא מיתחלא, בנורא תיתוקד. {ס}

י וכהנא דיתרבא מאחוהי דייתרק על רישיה משחא דרבותא, ודיקריב ית קורבניה, למלבש, ית לבושיא--ית רישיה לא ירבי פירוע, ולבושוהי לא יבזע. יא ועל כל נפשת מיתא, לא ייעול: לאבוהי ולאימיה, לא יסתאב. יב ומן מקדשא, לא ייפוק, ולא יחיל, ית מקדשא דאלהיה: ארי כליל משח רבותא דאלהיה, עלוהי--אנא ה'. יג והוא, איתתא בבתולהא ייסב. יד ארמלא ומתרכא וחלילא מטעיא, ית אילין לא ייסב: אלהין בתולתא מעמיה, ייסב איתתא. טו ולא יחיל זרעיה, בעמיה: ארי אנא ה', מקדשיה. {ס}

טז ומליל ה', עם משה למימר. יז מליל עם אהרון, למימר: גבר מבנך לדריהון, דיהי ביה מומא--לא יקרב, לקרבא קורבנא קודם אלהיה. יח ארי כל גבר דביה מומא, לא יקרב: גבר עוויר או חגיר, או חרים או סריע. יט או גבר, דיהי ביה תבר רגלא, או, תבר ידא. כ או גבין או דוקא, או חיליז בעינוהי, או גרבן או חזזן, או מריס פחדין. כא כל גבר דביה מומא, מזרעא דאהרון כהנא--לא יקרב, לקרבא ית קורבניא דה': מומא ביה--ית קורבן אלהיה, לא יקרב לקרבא. כב קורבן אלהיה, מקודשי קודשיא, ומן קודשיא, ייכול. כג ברם לפרוכתא לא ייעול, ולמדבחא לא יקרב--ארי מומא ביה; ולא יחיל ית מקדשיי, ארי אנא ה' מקדישהון. כד ומליל משה, עם אהרון ועם בנוהי, ועם כל בני, ישראל. {פ}