תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יד

א ומליל ה', עם משה למימר. ב דא תהי אורייתא דסגירא, ביומא דדכותיה: וייתיתי, לוות כהנא. ג וייפוק, כהנא, למברא, למשריתא; ויחזי, כהנא, והא איתסי מכתש סגירותא, מן סגירא. ד ויפקיד, כהנא, וייסב לדמידכי תרתין ציפרין חיין, דכיין; ואעא דארזא, וצבע זהורי ואיזובא. ה ויפקיד, כהנא, וייכוס, ית ציפרא חדא--למן דחסף, על מי מבוע. ו ית ציפרא חיתא ייסב יתה, וית אעא דארזא וית צבע זהורי וית איזובא; ויטבול יתהון וית ציפרא חיתא, בדמא דציפרא דנכיסתא, על, מי מבוע. ז וידי, על דמידכי מן סגירותא--שבע זמנין; וידכיניה, וישלח ית ציפרא חיתא על אפי חקלא. ח ויצבע דמידכי ית לבושוהי ויגלח ית כל סעריה, ויסחי במיא וידכי, ובתר כין, ייעול למשריתא; וייתיב מברא למשכניה, שבעא יומין. ט ויהי ביומא שביעאה יגלח ית כל סעריה, ית רישיה וית דקניה וית גביני עינוהי, וית כל סעריה, יגלח; ויצבע ית לבושוהי, ויסחי ית בסריה במיא--וידכי. י וביומא תמינאה, ייסב תרין אימרין שלמין, ואימרתא חדא בת שתה, שלמתא; ותלתא עסרונין, סולתא מנחתא דפילא במשח, ולוגא חד, דמשחא. יא ויקים כהנא דמדכי, ית גוברא דמידכי--ויתהון: קודם ה', בתרע משכן זמנא. יב וייסב כהנא ית אימרא חד, ויקריב יתיה לאשמא--וית לוגא דמשחא; וירים יתהון ארמא, קודם ה'. יג וייכוס ית אימרא, באתרא דייכוס ית חטתא וית עלתא--באתר קדיש: ארי כחטתא אשמא הוא, לכהנא--קודש קודשין, הוא. יד וייסב כהנא, מדמא דאשמא, וייתין כהנא, על רום אודנא דמידכי דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא. טו וייסב כהנא, מלוגא דמשחא; ויריק על ידא דכהנא, דסמאלא. טז ויטבול כהנא, ית אצבעיה דימינא, מן משחא, דעל ידיה דסמאלא; וידי מן משחא באצבעיה שבע זמנין, קודם ה'. יז ומשאר משחא דעל ידיה, ייתין כהנא על רום אודנא דמידכי דימינא, ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא--על, דמא דאשמא. יח ודישתאר, במשחא דעל ידא דכהנא, ייתין, על רישא דמידכי; ויכפר עלוהי כהנא, קודם ה'. יט ויעביד כהנא, ית חטתא, ויכפר, על דמידכי מסאובתיה; ובתר כין, ייכוס ית עלתא. כ ויסיק כהנא ית עלתא וית מנחתא, למדבחא; ויכפר עלוהי כהנא, וידכי. {ס}

כא ואם מסכין הוא, ולית ידיה מדבקא--וייסב אימר חד אשמא לארמא, לכפרא עלוהי; ועסרונא סולתא חד דפיל במשח, למנחתא--ולוגא דמשחא. כב ותרין שפנינין, או תרין בני יונה, דתדביק, ידיה; ויהי חד חטתא, וחד עלתא. כג וייתי יתהון ביומא תמינאה, לדכותיה--לוות כהנא: לתרע משכן זמנא, לקדם ה'. כד וייסב כהנא ית אימרא דאשמא, וית לוגא דמשחא; וירים יתהון כהנא ארמא, קודם ה'. כה וייכוס, ית אימרא דאשמא, וייסב כהנא מדמא דאשמא, וייתין על רום אודנא דמידכי דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא. כו ומן משחא, יריק כהנא, על ידא דכהנא, דסמאלא. כז וידי כהנא, באצבעיה דימינא, מן משחא, דעל ידיה דסמאלא--שבע זמנין, קודם ה'. כח וייתין כהנא מן משחא דעל ידיה, על רום אודנא דמידכי דימינא, ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא--על אתר, דמא דאשמא. כט ודישתאר, מן משחא דעל ידא דכהנא, ייתין, על רישא דמידכי--לכפרא עלוהי, קודם ה'. ל ויעביד ית חד מן שפניניא, או מן בני יונה, מדתדביק, ידיה. לא ית דתדביק ידיה, ית חד חטתא וית חד עלתא--על מנחתא; ויכפר כהנא על דמידכי, קודם ה'. לב דא אורייתא, דביה מכתש סגירו, דלא תדביק ידיה, בדכותיה. {פ}

לג ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. לד ארי תיעלון לארעא דכנען, דאנא יהיב לכון לאחסנא; ואתין מכתש סגירו, בבית ארע אחסנתכון. לה וייתי דדיליה ביתא, ויחווי לכהנא למימר: כמכתשא, איתחזי לי בביתא. לו ויפקיד כהנא ויפנון ית ביתא, עד לא ייעול כהנא למחזי ית מכתשא, ולא יסתאב, כל דבביתא; ובתר כין ייעול כהנא, למחזי ית ביתא. לז ויחזי ית מכתשא, והא מכתשא בכותלי ביתא, פחתין ירקן, או סמקן; ומחזיהון מכיך, מן כותלא. לח וייפוק כהנא מן ביתא, לתרע ביתא; ויסגר ית ביתא, שבעא יומין. לט ויתוב כהנא, ביומא שביעאה; ויחזי, והא אוסיף מכתשא בכותלי ביתא. מ ויפקיד, כהנא, וישלפון ית אבניא, דבהון מכתשא; וירמון יתהון למברא לקרתא, לאתר מסאב. מא וית ביתא יקלפון מגיו, סחור סחור; וירמון, ית עפרא דקליפו, למברא לקרתא, לאתר מסאב. מב וייסבון אבנין אוחרנין, ויעלון לאתר אבניא; ועפר אוחרן ייסב, וישוע ית ביתא. מג ואם יתוב מכתשא ויסגי בביתא, בתר דשליפו ית אבניא, ובתר דקליפו ית ביתא, ובתר דאיתשע. מד וייעול, כהנא, ויחזי, והא אוסיף מכתשא בביתא--סגירות מחסרא היא בביתא, מסאב הוא. מה ויתרע ית ביתא, ית אבנוהי וית אעוהי, וית, כל עפר ביתא; ויפיק למברא לקרתא, לאתר מסאב. מו ודייעול, לביתא, כל יומין, דיסגר יתיה--יהי מסאב, עד רמשא. מז ודישכוב בביתא, יצבע ית לבושוהי; ודייכול בביתא, יצבע ית לבושוהי. מח ואם מיעל ייעול כהנא, ויחזי והא לא אוסיף מכתשא בביתא, בתר, דאיתשע ית ביתא--וידכי כהנא ית ביתא, ארי איתסי מכתשא. מט וייסב לדכאה ית ביתא, תרתין ציפרין, ואעא דארזא, וצבע זהורי ואיזובא. נ וייכוס, ית ציפרא חדא, למן דחסף, על מי מבוע. נא וייסב ית אעא דארזא וית איזובא וית צבע זהורי, וית ציפרא חיתא, ויטבול יתהון בדמא דציפרא דנכיסתא, ובמי מבוע; וידי לביתא, שבע זמנין. נב וידכי ית ביתא--בדמא דציפרא, ובמי מבוע; ובציפרא חיתא, ובאעא דארזא ובאיזובא--ובצבע זהורי. נג וישלח ית ציפרא חיתא, למברא לקרתא--לאפי חקלא; ויכפר על ביתא, וידכי. נד דא, אורייתא, לכל מכתש סגירותא, ולנתקא. נה ולסגירות לבושא, ולביתא. נו ולעמקא ולעדיא, ולבהרא. נז לאלפא, ביום מסאבא וביום דכיא; דא אורייתא, דסגירותא. {פ}