תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


קוהלת פרק ד

א ושבתי אני, ואראה את-כל-העשקים, אשר נעשים, תחת השמש; והנה דמעת העשקים, ואין להם מנחם, ומיד עשקיהם כח, ואין להם מנחם.  ב ושבח אני את-המתים, שכבר מתו--מן-החיים, אשר המה חיים עדנה.  ג וטוב, משניהם--את אשר-עדן, לא היה:  אשר לא-ראה את-המעשה הרע, אשר נעשה תחת השמש.  ד וראיתי אני את-כל-עמל, ואת כל-כשרון המעשה--כי היא קנאת-איש, מרעהו; גם-זה הבל, ורעות רוח.  ה הכסיל חבק את-ידיו, ואכל את-בשרו.  ו טוב, מלא כף נחת--ממלא חפנים עמל, ורעות רוח.  ז ושבתי אני ואראה הבל, תחת השמש.  ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין-לו, ואין קץ לכל-עמלו--גם-עיניו עינו, לא-תשבע עשר; ולמי אני עמל, ומחסר את-נפשי מטובה--גם-זה הבל וענין רע, הוא.  ט טובים השנים, מן-האחד:  אשר יש-להם שכר טוב, בעמלם.  י כי אם-יפלו, האחד יקים את-חברו; ואילו, האחד שיפול, ואין שני, להקימו.  יא גם אם-ישכבו שנים, וחם להם; ולאחד, איך יחם.  יב ואם-יתקפו, האחד--השנים, יעמדו נגדו; והחוט, המשלש, לא במהרה, ינתק.  יג טוב ילד מסכן, וחכם--ממלך זקן וכסיל, אשר לא-ידע להזהר עוד.  יד כי-מבית הסורים, יצא למלך:  כי גם במלכותו, נולד רש.  טו ראיתי, את-כל-החיים, המהלכים, תחת השמש--עם הילד השני, אשר יעמד תחתיו.  טז אין-קץ לכל-העם, לכל אשר-היה לפניהם--גם האחרונים, לא ישמחו-בו:  כי-גם-זה הבל, ורעיון רוח.  יז שמר רגליך רגלך, כאשר תלך אל-בית האלהים, וקרוב לשמע, מתת הכסילים זבח:  כי-אינם יודעים, לעשות רע.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב