תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א ושבתי אני, ואראה את-כל-העשקים, אשר נעשים, תחת השמש; והנה דמעת העשקים, ואין להם מנחם, ומיד עשקיהם כח, ואין להם מנחם. ב ושבח אני את-המתים, שכבר מתו--מן-החיים, אשר המה חיים עדנה. ג וטוב, משניהם--את אשר-עדן, לא היה: אשר לא-ראה את-המעשה הרע, אשר נעשה תחת השמש. ד וראיתי אני את-כל-עמל, ואת כל-כשרון המעשה--כי היא קנאת-איש, מרעהו; גם-זה הבל, ורעות רוח. ה הכסיל חבק את-ידיו, ואכל את-בשרו. ו טוב, מלא כף נחת--ממלא חפנים עמל, ורעות רוח. ז ושבתי אני ואראה הבל, תחת השמש. ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין-לו, ואין קץ לכל-עמלו--גם-עיניו עינו, לא-תשבע עשר; ולמי אני עמל, ומחסר את-נפשי מטובה--גם-זה הבל וענין רע, הוא. ט טובים השנים, מן-האחד: אשר יש-להם שכר טוב, בעמלם. י כי אם-יפלו, האחד יקים את-חברו; ואילו, האחד שיפול, ואין שני, להקימו. יא גם אם-ישכבו שנים, וחם להם; ולאחד, איך יחם. יב ואם-יתקפו, האחד--השנים, יעמדו נגדו; והחוט, המשלש, לא במהרה, ינתק. יג טוב ילד מסכן, וחכם--ממלך זקן וכסיל, אשר לא-ידע להזהר עוד. יד כי-מבית הסורים, יצא למלך: כי גם במלכותו, נולד רש. טו ראיתי, את-כל-החיים, המהלכים, תחת השמש--עם הילד השני, אשר יעמד תחתיו. טז אין-קץ לכל-העם, לכל אשר-היה לפניהם--גם האחרונים, לא ישמחו-בו: כי-גם-זה הבל, ורעיון רוח. יז שמר רגליך רגלך, כאשר תלך אל-בית האלהים, וקרוב לשמע, מתת הכסילים זבח: כי-אינם יודעים, לעשות רע.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב