תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א זבובי מות, יבאיש יביע שמן רוקח; יקר מחכמה מכבוד, סכלות מעט. ב לב חכם לימינו, ולב כסיל לשמאלו. ג וגם-בדרך כשהסכל כשסכל הלך, לבו חסר; ואמר לכל, סכל הוא. ד אם-רוח המושל תעלה עליך, מקומך אל-תנח: כי מרפא, יניח חטאים גדולים. ה יש רעה, ראיתי תחת השמש--כשגגה, שיצא מלפני השליט. ו נתן הסכל, במרומים רבים; ועשירים, בשפל ישבו. ז ראיתי עבדים, על-סוסים; ושרים הלכים כעבדים, על-הארץ. ח חפר גומץ, בו יפול; ופרץ גדר, ישכנו נחש. ט מסיע אבנים, יעצב בהם; בוקע עצים, יסכן בם. י אם-קהה הברזל, והוא לא-פנים קלקל, וחילים, יגבר; ויתרון הכשיר, חכמה. יא אם-ישך הנחש, בלוא-לחש; ואין יתרון, לבעל הלשון. יב דברי פי-חכם, חן; ושפתות כסיל, תבלענו. יג תחלת דברי-פיהו, סכלות; ואחרית פיהו, הוללות רעה. יד והסכל, ירבה דברים; לא-ידע האדם, מה-שיהיה, ואשר יהיה מאחריו, מי יגיד לו. טו עמל הכסילים, תיגענו--אשר לא-ידע, ללכת אל-עיר. טז אי-לך ארץ, שמלכך נער; ושריך, בבקר יאכלו. יז אשריך ארץ, שמלכך בן-חורים; ושריך בעת יאכלו, בגבורה ולא בשתי. יח בעצלתים, ימך המקרה; ובשפלות ידים, ידלף הבית. יט לשחוק עשים לחם, ויין ישמח חיים; והכסף, יענה את-הכל. כ גם במדעך, מלך אל-תקלל, ובחדרי משכבך, אל-תקלל עשיר: כי עוף השמים יוליך את-הקול, ובעל הכנפים כנפים יגיד דבר.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב