תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


קוהלת פרק ב

א אמרתי אני בלבי, לכה-נא אנסכה בשמחה וראה בטוב; והנה גם-הוא, הבל.  ב לשחוק, אמרתי מהולל; ולשמחה, מה-זה עשה.  ג תרתי בלבי, למשוך ביין את-בשרי; ולבי נהג בחכמה, ולאחז בסכלות--עד אשר-אראה אי-זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים, מספר ימי חייהם.  ד הגדלתי, מעשי:  בניתי לי בתים, נטעתי לי כרמים.  ה עשיתי לי, גנות ופרדסים; ונטעתי בהם, עץ כל-פרי.  ו עשיתי לי, ברכות מים--להשקות מהם, יער צומח עצים.  ז קניתי עבדים ושפחות, ובני-בית היה לי; גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי, מכל שהיו לפני בירושלם.  ח כנסתי לי גם-כסף וזהב, וסגלת מלכים והמדינות; עשיתי לי שרים ושרות, ותענגות בני האדם--שדה ושדות.  ט וגדלתי והוספתי, מכל שהיה לפני בירושלם; אף חכמתי, עמדה לי.  י וכל אשר שאלו עיני, לא אצלתי מהם:  לא-מנעתי את-לבי מכל-שמחה, כי-לבי שמח מכל-עמלי, וזה-היה חלקי, מכל-עמלי.  יא ופניתי אני, בכל-מעשי שעשו ידי, ובעמל, שעמלתי לעשות; והנה הכל הבל ורעות רוח, ואין יתרון תחת השמש.  יב ופניתי אני לראות חכמה, והוללות וסכלות:  כי מה האדם, שיבוא אחרי המלך, את אשר-כבר, עשוהו.  יג וראיתי אני, שיש יתרון לחכמה מן-הסכלות--כיתרון האור, מן-החשך.  יד החכם עיניו בראשו, והכסיל בחשך הולך; וידעתי גם-אני, שמקרה אחד יקרה את-כלם.  טו ואמרתי אני בלבי, כמקרה הכסיל גם-אני יקרני, ולמה חכמתי אני, אז יתר; ודברתי בלבי, שגם-זה הבל.  טז כי אין זכרון לחכם עם-הכסיל, לעולם:  בשכבר הימים הבאים, הכל נשכח, ואיך ימות החכם, עם-הכסיל.  יז ושנאתי, את-החיים--כי רע עלי המעשה, שנעשה תחת השמש:  כי-הכל הבל, ורעות רוח.  יח ושנאתי אני את-כל-עמלי, שאני עמל תחת השמש:  שאניחנו, לאדם שיהיה אחרי.  יט ומי יודע, החכם יהיה או סכל, וישלט בכל-עמלי, שעמלתי ושחכמתי תחת השמש; גם-זה, הבל.  כ וסבותי אני, ליאש את-לבי--על, כל-העמל, שעמלתי, תחת השמש.  כא כי-יש אדם, שעמלו בחכמה ובדעת--ובכשרון; ולאדם שלא עמל-בו, יתננו חלקו--גם-זה הבל, ורעה רבה.  כב כי מה-הוה לאדם, בכל-עמלו, וברעיון, לבו--שהוא עמל, תחת השמש.  כג כי כל-ימיו מכאבים, וכעס ענינו--גם-בלילה, לא-שכב לבו; גם-זה, הבל הוא.  כד אין-טוב באדם שיאכל ושתה, והראה את-נפשו טוב בעמלו; גם-זה ראיתי אני, כי מיד האלהים היא.  כה כי מי יאכל ומי יחוש, חוץ ממני.  כו כי לאדם שטוב לפניו, נתן חכמה ודעת ושמחה; ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים--גם-זה הבל, ורעות רוח.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב