תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א בשנת שלוש, לכורש מלך פרס, דבר נגלה לדניאל, אשר-נקרא שמו בלטאשצר; ואמת הדבר, וצבא גדול, ובין את-הדבר, ובינה לו במראה. ב בימים, ההם--אני דניאל הייתי מתאבל, שלשה שבעים ימים. ג לחם חמדות לא אכלתי, ובשר ויין לא-בא אל-פי--וסוך לא-סכתי: עד-מלאת, שלשת שבעים ימים. {פ}
ד וביום עשרים וארבעה, לחדש הראשון: ואני, הייתי על יד הנהר הגדול--הוא חדקל. ה ואשא את-עיני וארא, והנה איש-אחד לבוש בדים; ומתניו חגרים, בכתם אופז. ו וגויתו כתרשיש, ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש, וזרעתיו ומרגלתיו, כעין נחשת קלל; וקול דבריו, כקול המון. ז וראיתי אני דניאל לבדי, את-המראה, והאנשים אשר היו עמי, לא ראו את-המראה; אבל, חרדה גדלה נפלה עליהם, ויברחו, בהחבא. ח ואני, נשארתי לבדי, ואראה את-המראה הגדלה הזאת, ולא נשאר-בי כח; והודי, נהפך עלי למשחית, ולא עצרתי, כח. ט ואשמע, את-קול דבריו; וכשמעי, את-קול דבריו, ואני הייתי נרדם על-פני, ופני ארצה. י והנה-יד, נגעה בי; ותניעני על-ברכי, וכפות ידי. יא ויאמר אלי דניאל איש-חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך, ועמד על-עמדך--כי עתה, שלחתי אליך; ובדברו עמי את-הדבר הזה, עמדתי מרעיד. יב ויאמר אלי, אל-תירא דניאל--כי מן-היום הראשון אשר נתת את-לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך, נשמעו דבריך; ואני-באתי, בדבריך. יג ושר מלכות פרס, עמד לנגדי עשרים ואחד יום, והנה מיכאל אחד השרים הראשנים, בא לעזרני; ואני נותרתי שם, אצל מלכי פרס. יד ובאתי, להבינך, את אשר-יקרה לעמך, באחרית הימים: כי-עוד חזון, לימים. טו ובדברו עמי, כדברים האלה--נתתי פני ארצה, ונאלמתי. טז והנה, כדמות בני אדם, נגע, על-שפתי; ואפתח-פי, ואדברה ואמרה אל-העמד לנגדי, אדני במראה נהפכו צירי עלי, ולא עצרתי כח. יז והיך יוכל, עבד אדני זה, לדבר, עם-אדני זה; ואני מעתה לא-יעמד-בי כח, ונשמה לא נשארה-בי. יח ויסף ויגע-בי כמראה אדם, ויחזקני. יט ויאמר אל-תירא איש-חמדות, שלום לך--חזק וחזק; וכדברו עמי התחזקתי, ואמרה ידבר אדני כי חזקתני. כ ויאמר, הידעת למה-באתי אליך, ועתה אשוב, להלחם עם-שר פרס; ואני יוצא, והנה שר-יון בא. כא אבל אגיד לך, את-הרשום בכתב אמת; ואין אחד מתחזק עמי, על-אלה, כי אם-מיכאל, שרכם. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב