תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

דניאל פרק ט

א בשנת אחת, לדריוש בן-אחשורוש--מזרע מדי:  אשר המלך, על מלכות כשדים.  ב בשנת אחת, למלכו, אני דניאל, בינתי בספרים:  מספר השנים, אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיה הנביא, למלאות לחרבות ירושלם, שבעים שנה.  ג ואתנה את-פני, אל-אדני האלהים, לבקש תפלה, ותחנונים--בצום, ושק ואפר.  ד ואתפללה ליהוה אלהי, ואתודה; ואמרה, אנא אדני האל הגדול והנורא, שמר הברית והחסד, לאהביו ולשמרי מצותיו.  ה חטאנו ועוינו, והרשענו הרשענו ומרדנו; וסור ממצותך, וממשפטיך.  ו ולא שמענו, אל-עבדיך הנביאים, אשר דברו בשמך, אל-מלכינו שרינו ואבתינו--ואל, כל-עם הארץ.  ז לך אדני הצדקה, ולנו בשת הפנים כיום הזה; לאיש יהודה, ולישבי ירושלם, ולכל-ישראל הקרבים והרחקים בכל-הארצות אשר הדחתם שם, במעלם אשר מעלו-בך.  ח יהוה, לנו בשת הפנים, למלכינו לשרינו, ולאבתינו:  אשר חטאנו, לך.  ט לאדני אלהינו, הרחמים והסלחות:  כי מרדנו, בו.  י ולא שמענו, בקול יהוה אלהינו--ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו, ביד עבדיו הנביאים.  יא וכל-ישראל, עברו את-תורתך, וסור, לבלתי שמוע בקלך; ותתך עלינו האלה והשבעה, אשר כתובה בתורת משה עבד-האלהים--כי חטאנו, לו.  יב ויקם את-דבריו דברו אשר-דבר עלינו, ועל שפטינו אשר שפטונו--להביא עלינו, רעה גדלה:  אשר לא-נעשתה, תחת כל-השמים, כאשר נעשתה, בירושלם.  יג כאשר כתוב בתורת משה, את כל-הרעה הזאת באה עלינו; ולא-חלינו את-פני יהוה אלהינו, לשוב מעוננו, ולהשכיל, באמתך.  יד וישקד יהוה על-הרעה, ויביאה עלינו:  כי-צדיק יהוה אלהינו, על-כל-מעשיו אשר עשה, ולא שמענו, בקלו.  טו ועתה אדני אלהינו, אשר הוצאת את-עמך מארץ מצרים ביד חזקה, ותעש-לך שם, כיום הזה:  חטאנו, רשענו.  טז אדני, ככל-צדקתך ישב-נא אפך וחמתך, מעירך ירושלם, הר-קדשך:  כי בחטאינו ובעונות אבתינו, ירושלם ועמך לחרפה לכל-סביבתינו.  יז ועתה שמע אלהינו, אל-תפלת עבדך ואל-תחנוניו, והאר פניך, על-מקדשך השמם--למען, אדני.  יח הטה אלהי אזנך, ושמע--פקחה פקח עיניך וראה שממתינו, והעיר אשר-נקרא שמך עליה:  כי לא על-צדקתינו, אנחנו מפילים תחנונינו לפניך--כי, על-רחמיך הרבים.  יט אדני שמעה, אדני סלחה, אדני הקשיבה ועשה, אל-תאחר:  למענך אלהי--כי-שמך נקרא, על-עירך ועל-עמך.  כ ועוד אני מדבר, ומתפלל, ומתודה חטאתי, וחטאת עמי ישראל; ומפיל תחנתי, לפני יהוה אלהי--על, הר-קדש אלהי.  כא ועוד אני מדבר, בתפלה; והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה, מעף ביעף, נגע אלי, כעת מנחת-ערב.  כב ויבן, וידבר עמי; ויאמר--דניאל, עתה יצאתי להשכילך בינה.  כג בתחלת תחנוניך יצא דבר, ואני באתי להגיד--כי חמודות, אתה; ובין, בדבר, והבן, במראה.  כד שבעים שבעים נחתך על-עמך ועל-עיר קדשך, לכלא הפשע ולחתם ולהתם חטאות חטאת ולכפר עון, ולהביא, צדק עלמים; ולחתם חזון ונביא, ולמשח קדש קדשים.  כה ותדע ותשכל מן-מצא דבר, להשיב ולבנות ירושלם עד-משיח נגיד--שבעים, שבעה; ושבעים ששים ושנים, תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ, ובצוק, העתים.  כו ואחרי השבעים ששים ושנים, יכרת משיח ואין לו; והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא, וקצו בשטף, ועד קץ מלחמה, נחרצת שממות.  כז והגביר ברית לרבים, שבוע אחד; וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה, ועל כנף שקוצים משמם, ועד-כלה ונחרצה, תתך על-שמם.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב