תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

דניאל פרק ח

א בשנת שלוש, למלכות בלאשצר המלך--חזון נראה אלי, אני דניאל, אחרי הנראה אלי, בתחלה.  ב ואראה, בחזון, ויהי בראתי, ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה; ואראה, בחזון, ואני הייתי, על-אובל אולי.  ג ואשא עיני, ואראה, והנה איל אחד עמד לפני האבל, ולו קרנים; והקרנים גבהות, והאחת גבהה מן-השנית, והגבהה, עלה באחרנה.  ד ראיתי את-האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל-חיות לא-יעמדו לפניו, ואין מציל, מידו; ועשה כרצנו, והגדיל.  ה ואני הייתי מבין, והנה צפיר-העזים בא מן-המערב על-פני כל-הארץ, ואין נוגע, בארץ; והצפיר--קרן חזות, בין עיניו.  ו ויבא, עד-האיל בעל הקרנים, אשר ראיתי, עמד לפני האבל; וירץ אליו, בחמת כחו.  ז וראיתיו מגיע אצל האיל, ויתמרמר אליו ויך את-האיל וישבר את-שתי קרניו, ולא-היה כח באיל, לעמד לפניו; וישליכהו ארצה וירמסהו, ולא-היה מציל לאיל מידו.  ח וצפיר העזים, הגדיל עד-מאד; וכעצמו, נשברה הקרן הגדלה, ותעלנה חזות ארבע תחתיה, לארבע רוחות השמים.  ט ומן-האחת מהם, יצא קרן-אחת מצעירה; ותגדל-יתר אל-הנגב ואל-המזרח, ואל-הצבי.  י ותגדל, עד-צבא השמים; ותפל ארצה מן-הצבא ומן-הכוכבים, ותרמסם.  יא ועד שר-הצבא, הגדיל; וממנו הרים הורם התמיד, והשלך מכון מקדשו.  יב וצבא תנתן על-התמיד, בפשע; ותשלך אמת ארצה, ועשתה והצליחה.  יג ואשמעה אחד-קדוש, מדבר; ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד-מתי החזון התמיד והפשע שמם--תת וקדש וצבא, מרמס.  יד ויאמר אלי--עד ערב בקר, אלפים ושלש מאות; ונצדק, קדש.  טו ויהי, בראתי אני דניאל--את-החזון; ואבקשה בינה, והנה עמד לנגדי כמראה-גבר.  טז ואשמע קול-אדם, בין אולי; ויקרא, ויאמר, גבריאל, הבן להלז את-המראה.  יז ויבא, אצל עמדי, ובבאו נבעתי, ואפלה על-פני; ויאמר אלי הבן בן-אדם, כי לעת-קץ החזון.  יח ובדברו עמי, נרדמתי על-פני ארצה; ויגע-בי--ויעמידני, על-עמדי.  יט ויאמר הנני מודיעך, את אשר-יהיה באחרית הזעם:  כי, למועד קץ.  כ האיל אשר-ראית, בעל הקרנים--מלכי, מדי ופרס.  כא והצפיר השעיר, מלך יון; והקרן הגדולה אשר בין-עיניו, הוא המלך הראשון.  כב והנשברת--ותעמדנה ארבע, תחתיה:  ארבע מלכיות מגוי יעמדנה, ולא בכחו.  כג ובאחרית, מלכותם, כהתם, הפשעים--יעמד מלך עז-פנים, ומבין חידות.  כד ועצם כחו ולא בכחו, ונפלאות ישחית והצליח ועשה; והשחית עצומים, ועם-קדשים.  כה ועל-שכלו, והצליח מרמה בידו, ובלבבו יגדיל, ובשלוה ישחית רבים; ועל שר-שרים יעמד, ובאפס יד ישבר.  כו ומראה הערב והבקר אשר נאמר, אמת הוא; ואתה סתם החזון, כי לימים רבים.  כז ואני דניאל, נהייתי ונחליתי ימים, ואקום, ואעשה את-מלאכת המלך; ואשתומם על-המראה, ואין מבין.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב