תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א ואני בשנת אחת, לדריוש המדי--עמדי למחזיק ולמעוז, לו. ב ועתה, אמת אגיד לך; הנה-עוד שלשה מלכים עמדים לפרס, והרביעי יעשיר עשר-גדול מכל, וכחזקתו בעשרו, יעיר הכל את מלכות יון. ג ועמד, מלך גבור; ומשל ממשל רב, ועשה כרצונו. ד וכעמדו, תשבר מלכותו, ותחץ, לארבע רוחות השמים; ולא לאחריתו, ולא כמשלו אשר משל--כי תנתש מלכותו, ולאחרים מלבד-אלה. ה ויחזק מלך-הנגב, ומן-שריו; ויחזק עליו ומשל, ממשל רב ממשלתו. ו ולקץ שנים, יתחברו, ובת מלך-הנגב תבוא אל-מלך הצפון, לעשות מישרים; ולא-תעצר כוח הזרוע, ולא יעמד וזרעו, ותנתן היא ומביאיה והילדה, ומחזקה בעתים. ז ועמד מנצר שרשיה, כנו; ויבא אל-החיל, ויבא במעוז מלך הצפון, ועשה בהם, והחזיק. ח וגם אלהיהם עם-נסכיהם עם-כלי חמדתם כסף וזהב, בשבי--יבא מצרים; והוא שנים יעמד, ממלך הצפון. ט ובא, במלכות מלך הנגב, ושב, אל-אדמתו. י ובנו יתגרו, ואספו המון חילים רבים, ובא בוא, ושטף ועבר; וישב ויתגרו ויתגרה, עד-מעזה. יא ויתמרמר, מלך הנגב, ויצא, ונלחם עמו עם-מלך הצפון; והעמיד המון רב, ונתן ההמון בידו. יב ונשא ההמון, ירום ורם לבבו; והפיל רבאות, ולא יעוז. יג ושב, מלך הצפון, והעמיד המון, רב מן-הראשון; ולקץ העתים שנים יבוא בוא, בחיל גדול וברכוש רב. יד ובעתים ההם, רבים יעמדו על-מלך הנגב; ובני פריצי עמך, ינשאו להעמיד חזון--ונכשלו. טו ויבא, מלך הצפון, וישפך סוללה, ולכד עיר מבצרות; וזרעות הנגב, לא יעמדו, ועם מבחריו, ואין כח לעמד. טז ויעש הבא אליו כרצונו, ואין עומד לפניו; ויעמד בארץ-הצבי, וכלה בידו. יז וישם פניו לבוא בתקף כל-מלכותו, וישרים עמו--ועשה; ובת הנשים יתן-לו להשחיתה, ולא תעמד ולא-לו תהיה. יח וישב וישם פניו לאיים, ולכד רבים; והשבית קצין חרפתו לו, בלתי חרפתו ישיב לו. יט וישב פניו, למעוזי ארצו; ונכשל ונפל, ולא ימצא. כ ועמד על-כנו מעביר נוגש, הדר מלכות; ובימים אחדים ישבר, ולא באפים ולא במלחמה. כא ועמד על-כנו נבזה, ולא-נתנו עליו הוד מלכות; ובא בשלוה, והחזיק מלכות בחלקלקות. כב וזרעות השטף ישטפו מלפניו, וישברו; וגם, נגיד ברית. כג ומן-התחברות אליו, יעשה מרמה; ועלה ועצם, במעט-גוי. כד בשלוה ובמשמני מדינה, יבוא, ועשה אשר לא-עשו אבתיו ואבות אבתיו, בזה ושלל ורכוש להם יבזור; ועל מבצרים יחשב מחשבתיו, ועד-עת. כה ויער כחו ולבבו על-מלך הנגב, בחיל גדול, ומלך הנגב יתגרה למלחמה, בחיל-גדול ועצום עד-מאד; ולא יעמד, כי-יחשבו עליו מחשבות. כו ואכלי פת-בגו ישברוהו, וחילו ישטוף; ונפלו, חללים רבים. כז ושניהם המלכים לבבם למרע, ועל-שלחן אחד כזב ידברו; ולא תצלח, כי-עוד קץ למועד. כח וישב ארצו ברכוש גדול, ולבבו על-ברית קדש; ועשה, ושב לארצו. כט למועד ישוב, ובא בנגב; ולא-תהיה כראשנה, וכאחרונה. ל ובאו בו ציים כתים, ונכאה, ושב וזעם על-ברית-קודש, ועשה; ושב ויבן, על-עזבי ברית קדש. לא וזרעים, ממנו יעמדו; וחללו המקדש המעוז, והסירו התמיד, ונתנו, השקוץ משמם. לב ומרשיעי ברית, יחניף בחלקות; ועם ידעי אלהיו, יחזקו ועשו. לג ומשכילי עם, יבינו לרבים; ונכשלו בחרב ובלהבה, בשבי ובבזה--ימים. לד ובהכשלם, יעזרו עזר מעט; ונלוו עליהם רבים, בחלקלקות. לה ומן-המשכילים יכשלו, לצרוף בהם ולברר וללבן--עד-עת קץ: כי-עוד, למועד. לו ועשה כרצנו המלך, ויתרומם ויתגדל על-כל-אל, ועל אל אלים, ידבר נפלאות; והצליח עד-כלה זעם, כי נחרצה נעשתה. לז ועל-אלהי אבתיו לא יבין, ועל-חמדת נשים ועל-כל-אלוה לא יבין: כי על-כל, יתגדל. לח ולאלה, מעזים, על-כנו, יכבד; ולאלוה אשר לא-ידעהו אבתיו, יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה--ובחמדות. לט ועשה למבצרי מעזים, עם-אלוה נכר, אשר הכיר יכיר, ירבה כבוד; והמשילם, ברבים, ואדמה, יחלק במחיר. מ ובעת קץ, יתנגח עמו מלך הנגב, וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים, ובאניות רבות; ובא בארצות, ושטף ועבר. מא ובא בארץ הצבי, ורבות יכשלו; ואלה, ימלטו מידו--אדום ומואב, וראשית בני עמון. מב וישלח ידו, בארצות; וארץ מצרים, לא תהיה לפליטה. מג ומשל, במכמני הזהב והכסף, ובכל, חמדות מצרים--ולבים וכשים, במצעדיו. מד ושמעות יבהלהו, ממזרח ומצפון; ויצא בחמא גדלה, להשמיד ולהחרים רבים. מה ויטע אהלי אפדנו, בין ימים להר-צבי-קדש; ובא, עד-קצו, ואין עוזר, לו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב