תנ"ך -
דניאל - הכול פרק י
האזנה לפרק זה
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְאשַׁצַּר; וֶאֱמֶת הַדָּבָר, וְצָבָא גָדוֹל, וּבִין אֶת-הַדָּבָר, וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה.
ב בַּיָּמִים, הָהֵם--אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל, שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים.
ג לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי, וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא-בָא אֶל-פִּי--וְסוֹךְ לֹא-סָכְתִּי: עַד-מְלֹאת, שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים. {פ}
ד וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: וַאֲנִי, הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל--הוּא חִדָּקֶל.
ה וָאֶשָּׂא אֶת-עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ-אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים, בְּכֶתֶם אוּפָז.
ו וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ, וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל; וְקוֹל דְּבָרָיו, כְּקוֹל הָמוֹן.
ז וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי, אֶת-הַמַּרְאָה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי, לֹא רָאוּ אֶת-הַמַּרְאָה; אֲבָל, חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וַיִּבְרְחוּ, בְּהֵחָבֵא.
ח וַאֲנִי, נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, וָאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת, וְלֹא נִשְׁאַר-בִּי כֹּחַ; וְהוֹדִי, נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית, וְלֹא עָצַרְתִּי, כֹּחַ.
ט וָאֶשְׁמַע, אֶת-קוֹל דְּבָרָיו; וּכְשָׁמְעִי, אֶת-קוֹל דְּבָרָיו, וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל-פָּנַי, וּפָנַי אָרְצָה.
י וְהִנֵּה-יָד, נָגְעָה בִּי; וַתְּנִיעֵנִי עַל-בִּרְכַּי, וְכַפּוֹת יָדָי.
יא וַיֹּאמֶר אֵלַי דָּנִיֵּאל אִישׁ-חֲמֻדוֹת הָבֵן בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ, וַעֲמֹד עַל-עָמְדֶךָ--כִּי עַתָּה, שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ; וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, עָמַדְתִּי מַרְעִיד.
יב וַיֹּאמֶר אֵלַי, אַל-תִּירָא דָנִיֵּאל--כִּי מִן-הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת-לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ; וַאֲנִי-בָאתִי, בִּדְבָרֶיךָ.
יג וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס, עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים, בָּא לְעָזְרֵנִי; וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם, אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס.
יד וּבָאתִי, לַהֲבִינְךָ, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: כִּי-עוֹד חָזוֹן, לַיָּמִים.
טו וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה--נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה, וְנֶאֱלָמְתִּי.
טז וְהִנֵּה, כִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם, נֹגֵעַ, עַל-שְׂפָתָי; וָאֶפְתַּח-פִּי, וָאֲדַבְּרָה וָאֹמְרָה אֶל-הָעֹמֵד לְנֶגְדִּי, אֲדֹנִי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ.
יז וְהֵיךְ יוּכַל, עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה, לְדַבֵּר, עִם-אֲדֹנִי זֶה; וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא-יַעֲמָד-בִּי כֹחַ, וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה-בִי.
יח וַיֹּסֶף וַיִּגַּע-בִּי כְּמַרְאֵה אָדָם, וַיְחַזְּקֵנִי.
יט וַיֹּאמֶר אַל-תִּירָא אִישׁ-חֲמֻדוֹת, שָׁלוֹם לָךְ--חֲזַק וַחֲזָק; וּכְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי, וָאֹמְרָה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כִּי חִזַּקְתָּנִי.
כ וַיֹּאמֶר, הֲיָדַעְתָּ לָמָּה-בָּאתִי אֵלֶיךָ, וְעַתָּה אָשׁוּב, לְהִלָּחֵם עִם-שַׂר פָּרָס; וַאֲנִי יוֹצֵא, וְהִנֵּה שַׂר-יָוָן בָּא.
כא אֲבָל אַגִּיד לְךָ, אֶת-הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת; וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי, עַל-אֵלֶּה, כִּי אִם-מִיכָאֵל, שַׂרְכֶם. {פ}