תנ"ך -
דניאל - הכול פרק י
האזנה לפרק זה
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל, אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְאשַׁצַּר; וֶאֱמֶת הַדָּבָר, וְצָבָא גָדוֹל, וּבִין אֶת־הַדָּבָר, וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה.
ב בַּיָּמִים, הָהֵם--אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל, שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים.
ג לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי, וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא־בָא אֶל־פִּי--וְסוֹךְ לֹא־סָכְתִּי: עַד־מְלֹאת, שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים. {פ}
ד וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: וַאֲנִי, הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל--הוּא חִדָּקֶל.
ה וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ־אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים, בְּכֶתֶם אוּפָז.
ו וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ, וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל; וְקוֹל דְּבָרָיו, כְּקוֹל הָמוֹן.
ז וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי, אֶת־הַמַּרְאָה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי, לֹא רָאוּ אֶת־הַמַּרְאָה; אֲבָל, חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וַיִּבְרְחוּ, בְּהֵחָבֵא.
ח וַאֲנִי, נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, וָאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת, וְלֹא נִשְׁאַר־בִּי כֹּחַ; וְהוֹדִי, נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית, וְלֹא עָצַרְתִּי, כֹּחַ.
ט וָאֶשְׁמַע, אֶת־קוֹל דְּבָרָיו; וּכְשָׁמְעִי, אֶת־קוֹל דְּבָרָיו, וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל־פָּנַי, וּפָנַי אָרְצָה.
י וְהִנֵּה־יָד, נָגְעָה בִּי; וַתְּנִיעֵנִי עַל־בִּרְכַּי, וְכַפּוֹת יָדָי.
יא וַיֹּאמֶר אֵלַי דָּנִיֵּאל אִישׁ־חֲמֻדוֹת הָבֵן בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ, וַעֲמֹד עַל־עָמְדֶךָ--כִּי עַתָּה, שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ; וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, עָמַדְתִּי מַרְעִיד.
יב וַיֹּאמֶר אֵלַי, אַל־תִּירָא דָנִיֵּאל--כִּי מִן־הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת־לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ; וַאֲנִי־בָאתִי, בִּדְבָרֶיךָ.
יג וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס, עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים, בָּא לְעָזְרֵנִי; וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם, אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס.
יד וּבָאתִי, לַהֲבִינְךָ, אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: כִּי־עוֹד חָזוֹן, לַיָּמִים.
טו וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה--נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה, וְנֶאֱלָמְתִּי.
טז וְהִנֵּה, כִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם, נֹגֵעַ, עַל־שְׂפָתָי; וָאֶפְתַּח־פִּי, וָאֲדַבְּרָה וָאֹמְרָה אֶל־הָעֹמֵד לְנֶגְדִּי, אֲדֹנִי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ.
יז וְהֵיךְ יוּכַל, עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה, לְדַבֵּר, עִם־אֲדֹנִי זֶה; וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא־יַעֲמָד־בִּי כֹחַ, וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה־בִי.
יח וַיֹּסֶף וַיִּגַּע־בִּי כְּמַרְאֵה אָדָם, וַיְחַזְּקֵנִי.
יט וַיֹּאמֶר אַל־תִּירָא אִישׁ־חֲמֻדוֹת, שָׁלוֹם לָךְ--חֲזַק וַחֲזָק; וּכְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי, וָאֹמְרָה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כִּי חִזַּקְתָּנִי.
כ וַיֹּאמֶר, הֲיָדַעְתָּ לָמָּה־בָּאתִי אֵלֶיךָ, וְעַתָּה אָשׁוּב, לְהִלָּחֵם עִם־שַׂר פָּרָס; וַאֲנִי יוֹצֵא, וְהִנֵּה שַׂר־יָוָן בָּא.
כא אֲבָל אַגִּיד לְךָ, אֶת־הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת; וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי, עַל־אֵלֶּה, כִּי אִם־מִיכָאֵל, שַׂרְכֶם. {פ}