תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א אל-תשמח ישראל אל-גיל כעמים, כי זנית מעל אלהיך; אהבת אתנן, על כל-גרנות דגן. ב גרן ויקב, לא ירעם; ותירוש, יכחש בה. ג לא ישבו, בארץ יהוה; ושב אפרים מצרים, ובאשור טמא יאכלו. ד לא-יסכו ליהוה יין, ולא יערבו-לו--זבחיהם כלחם אונים להם, כל-אכליו יטמאו: כי-לחמם לנפשם, לא יבוא בית יהוה. ה מה-תעשו, ליום מועד, וליום, חג-יהוה. ו כי-הנה הלכו משד, מצרים תקבצם מף תקברם; מחמד לכספם, קמוש יירשם, חוח, באהליהם. ז באו ימי הפקדה, באו ימי השלם--ידעו, ישראל; אויל הנביא, משגע איש הרוח--על רב עונך, ורבה משטמה. ח צפה אפרים, עם-אלהי; נביא פח יקוש, על-כל-דרכיו--משטמה, בבית אלהיו. ט העמיקו שחתו, כימי הגבעה; יזכור עונם, יפקוד חטאותם. {ס}
י כענבים במדבר, מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה, ראיתי אבותיכם; המה באו בעל-פעור, וינזרו לבשת, ויהיו שקוצים, כאהבם. יא אפרים, כעוף יתעופף כבודם; מלדה ומבטן, ומהריון. יב כי אם-יגדלו את-בניהם, ושכלתים מאדם: כי-גם-אוי להם, בשורי מהם. יג אפרים כאשר-ראיתי לצור, שתולה בנוה; ואפרים, להוציא אל-הרג בניו. יד תן-להם יהוה, מה-תתן; תן-להם רחם משכיל, ושדים צמקים. טו כל-רעתם בגלגל, כי-שם שנאתים, על רע מעלליהם, מביתי אגרשם; לא אוסף אהבתם, כל-שריהם סררים. טז הכה אפרים--שרשם יבש, פרי בלי- בל- יעשון; גם כי ילדון, והמתי מחמדי בטנם. יז ימאסם אלהי, כי לא שמעו לו; ויהיו נדדים, בגוים. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד