תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


הושע פרק ט

א אל-תשמח ישראל אל-גיל כעמים, כי זנית מעל אלהיך; אהבת אתנן, על כל-גרנות דגן.  ב גרן ויקב, לא ירעם; ותירוש, יכחש בה.  ג לא ישבו, בארץ יהוה; ושב אפרים מצרים, ובאשור טמא יאכלו.  ד לא-יסכו ליהוה יין, ולא יערבו-לו--זבחיהם כלחם אונים להם, כל-אכליו יטמאו:  כי-לחמם לנפשם, לא יבוא בית יהוה.  ה מה-תעשו, ליום מועד, וליום, חג-יהוה.  ו כי-הנה הלכו משד, מצרים תקבצם מף תקברם; מחמד לכספם, קמוש יירשם, חוח, באהליהם.  ז באו ימי הפקדה, באו ימי השלם--ידעו, ישראל; אויל הנביא, משגע איש הרוח--על רב עונך, ורבה משטמה.  ח צפה אפרים, עם-אלהי; נביא פח יקוש, על-כל-דרכיו--משטמה, בבית אלהיו.  ט העמיקו שחתו, כימי הגבעה; יזכור עונם, יפקוד חטאותם.  {ס}

י כענבים במדבר, מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה, ראיתי אבותיכם; המה באו בעל-פעור, וינזרו לבשת, ויהיו שקוצים, כאהבם.  יא אפרים, כעוף יתעופף כבודם; מלדה ומבטן, ומהריון.  יב כי אם-יגדלו את-בניהם, ושכלתים מאדם:  כי-גם-אוי להם, בשורי מהם.  יג אפרים כאשר-ראיתי לצור, שתולה בנוה; ואפרים, להוציא אל-הרג בניו.  יד תן-להם יהוה, מה-תתן; תן-להם רחם משכיל, ושדים צמקים.  טו כל-רעתם בגלגל, כי-שם שנאתים, על רע מעלליהם, מביתי אגרשם; לא אוסף אהבתם, כל-שריהם סררים.  טז הכה אפרים--שרשם יבש, פרי בלי- בל- יעשון; גם כי ילדון, והמתי מחמדי בטנם.  יז ימאסם אלהי, כי לא שמעו לו; ויהיו נדדים, בגוים.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד