תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק ה

א שמעו-זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל, ובית המלך האזינו--כי לכם, המשפט:  כי-פח הייתם למצפה, ורשת פרושה על-תבור.  ב ושחטה שטים, העמיקו; ואני, מוסר לכלם.  ג אני ידעתי אפרים, וישראל לא-נכחד ממני:  כי עתה הזנית אפרים, נטמא ישראל.  ד לא יתנו מעלליהם, לשוב אל-אלהיהם:  כי רוח זנונים בקרבם, ואת-יהוה לא ידעו.  ה וענה גאון-ישראל, בפניו; וישראל ואפרים, יכשלו בעונם--כשל גם-יהודה, עמם.  ו בצאנם ובבקרם, ילכו לבקש את-יהוה--ולא ימצאו:  חלץ, מהם.  ז ביהוה בגדו, כי-בנים זרים ילדו; עתה יאכלם חדש, את-חלקיהם.  {ס}

ח תקעו שופר בגבעה, חצצרה ברמה; הריעו בית און, אחריך בנימין.  ט אפרים לשמה תהיה, ביום תוכחה; בשבטי, ישראל, הודעתי, נאמנה.  י היו שרי יהודה, כמסיגי גבול; עליהם, אשפוך כמים עברתי.  יא עשוק אפרים, רצוץ משפט:  כי הואיל, הלך אחרי-צו.  יב ואני כעש, לאפרים; וכרקב, לבית יהודה.  יג וירא אפרים את-חליו, ויהודה את-מזרו, וילך אפרים אל-אשור, וישלח אל-מלך ירב; והוא, לא יוכל לרפא לכם, ולא-יגהה מכם, מזור.  יד כי אנכי כשחל לאפרים, וככפיר לבית יהודה; אני אני אטרף ואלך, אשא ואין מציל.  טו אלך אשובה אל-מקומי, עד אשר-יאשמו ובקשו פני:  בצר להם, ישחרנני.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד